הקובץ הדו-לשוני הפרסי-עברי שלפנינו,פרי בחירתה ותרגומה הנאמן והאסתטי של המתרגמת המוכשרת והמנוסה אורלי נוי,מכיל מבחר עשיר וייצוגי של שירים מאת שבעה עשר משוררות ומשוררים בולטים אשר יצרו (וחלקם ממשיכים ליצור) מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת. הלקט,על חלקיו ושלל הקולות האינדיבידואליים של היוצרים המיוצגים בו,תורם תרומה חשובה וייחודית למילוי החסר הקיים ומאפשר לציבור שוחרי התרבות והספרות בישראל להתוודע לעושר האומנותי והחווייתי של השירה הפרסית המודרנית כמו גם לעומק הרעיוני והמטענים הכלל אנושיים שמוצאים את ביטויים בשירה עשירה זאת. כפי שהמתרגמת מציינת בדברי ההקדמה שלה לספר: "לא מעט מהמשוררים המופיעים בקובץ זה נרדפו,נעצרו ואף נכלאו בשל כתיבתם. על כן,מעבר לערך הספרותי עבור הציבור הישראלי שנחשף,למרבה הצער,למקורות מוגבלים מאוד של מידע לגבי המתחולל באיראן,הקולות השיריים המובאים בקובץ זה עשויים להוות גם צוהר להיכרות עם איראן שונה מזו שמצטיירת בשיח הציבורי והתקשורתי הרווח בישראל". פרופ' דוד ירושלמי,מרכז אליאנס ללימודים איראניים,אוניברסיטת תל אביב אוסף שירים זה חושף את הקורא הישראלי לזרם של ה"שירה החדשה" אשר מתנתק בהתרסה מהמוסכמות הצורניות והתכניות של מסורת השירה הפרסית הקלאסית,אך בו בזמן יונק בעל כורחו ממסורת זו עצמה. ל"שירה החדשה" מגוון קולות,בהם של משוררים שזכו להכרה באיראן ומחוצה לה,דוגמת אחמד שאמלו ופרוע' פרח'זאד,וכאלו עלומי שם,אשר שיריהם מתפרסמים לרוב ברשתות חברתיות ואשר נרדפים על ידי המשטר הנוכחי. שילוב זה בין המבוסס והמוכר לבין העכשווי והחדיש ללא הבחנה והפרדה מכוונת יוצר תמונה ייחודית ותוססת אשר מטשטשת פערים דוריים ותקופתיים ומבליטה – בזכות תרגומה הרגיש והמוקפד של אורלי נוי - את המשותף: זיכרון וניכור,תשוקה וכאב עזים,חיפוש עצמי ופגיעות,זעזוע בסדרי העולם,מוות,אך אולי יותר מכל – תקווה.

הֵם מְרִיחִים אֶת הֶבֶל פִּיךְ לִבְדֹּק שֶׁמָּא אָמַרְתְּ דִּבְרֵי אַהֲבָה הֵם נוֹבְרִים בְּלִבֵּךְ לִבְדֹּק שֶׁמָּא מִסְתַּתֶּרֶת שָׁם שַׁלְהֶבֶת יָמִים מְשֻׁנִּים הֵם אֵלֶּה, יָפָתִי הקובץ הדו-לשוני הפרסי-עברי שלפנינו, פרי בחירתה ותרגומה הנאמן והאסתטי של המתרגמת המוכשרת והמנוסה אורלי נוי, מכיל מבחר עשיר וייצוגי של שירים מאת שבעה עשר משוררות ומשוררים בולטים אשר יצרו (וחלקם ממשיכים ליצור) מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת. הלקט, על חלקיו ושלל הקולות האינדיבידואליים של היוצרים המיוצגים בו, תורם תרומה חשובה וייחודית למילוי החסר הקיים ומאפשר לציבור שוחרי התרבות והספרות בישראל להתוודע לעושר האומנותי והחווייתי של השירה הפרסית המודרנית כמו גם לעומק הרעיוני והמטענים הכלל אנושיים שמוצאים את ביטויים בשירה עשירה זאת. כפי שהמתרגמת מציינת בדברי ההקדמה שלה לספר: "לא מעט מהמשוררים המופיעים בקובץ זה נרדפו, נעצרו ואף נכלאו בשל כתיבתם. על כן, מעבר לערך הספרותי עבור הציבור הישראלי שנחשף, למרבה הצער, למקורות מוגבלים מאוד של מידע לגבי המתחולל באיראן, הקולות השיריים המובאים בקובץ זה עשויים להוות גם צוהר להיכרות עם איראן שונה מזו שמצטיירת בשיח הציבורי והתקשורתי הרווח בישראל". פרופ' דוד ירושלמי, מרכז אליאנס ללימודים איראניים, אוניברסיטת תל אביב אוסף שירים זה חושף את הקורא הישראלי לזרם של ה"שירה החדשה" אשר מתנתק בהתרסה מהמוסכמות הצורניות והתכניות של מסורת השירה הפרסית הקלאסית, אך בו בזמן יונק בעל כורחו ממסורת זו עצמה. ל"שירה החדשה" מגוון קולות, בהם של משוררים שזכו להכרה באיראן ומחוצה לה, דוגמת אחמד שאמלו ופרוע' פרח'זאד, וכאלו עלומי שם, אשר שיריהם מתפרסמים לרוב ברשתות חברתיות ואשר נרדפים על ידי המשטר הנוכחי. שילוב זה בין המבוסס והמוכר לבין העכשווי והחדיש ללא הבחנה והפרדה מכוונת יוצר תמונה ייחודית ותוססת אשר מטשטשת פערים דוריים ותקופתיים ומבליטה – בזכות תרגומה הרגיש והמוקפד של אורלי נוי - את המשותף: זיכרון וניכור, תשוקה וכאב עזים, חיפוש עצמי ופגיעות, זעזוע בסדרי העולם, מוות, אך אולי יותר מכל – תקווה. דר' יוליה רובנוביץ', האוניברסיטה העברית