דורון בראונשטיין, המשורר-הפילוסוף, חוקר ב"לכרות עץ זה כמו לכרות רחם" את מהות הקיום האקזיסטנציאליסטי. קובץ השירים בספר זה, אשר נכתב בין השנים 2009-2010, מייצג מראה מפוכחת, מתריסה ולעתים אף כואבת, כנגד הקפיטליזם ומשמעות הכסף בעידן הנוכחי. בנוסף לשירים החברתיים, בראונשטיין מציג שירים אישיים רבים, בהם הוא חושף עולם שלם של פנטזיות אפלות ובלתי מקובלות, לצד קרעי זיכרונות וחוויות אוטוביוגרפיות מורכבות מאין כמוהן. חשוב לציין שלמרות כתיבתו הבהירה והקלה לכאורה לקריאה, בראונשטיין אינו מקל על קוראיו ומגרה אותם ברעיונות, בפירושים דו-משמעיים ובשאלות פילוסופיות רבות, מה שהופך את חוויית הקריאה בספר לאתגר - הן בשלב הקריאה בו והן מבחינת השינוי התפישתי והרגשי שניתן להגיע אליו, לאחר הקריאה.