סלוניקי, העיר שנקראה על שם תסלוניקה, אחותו של אלכסנדר הגדול, היא העיר השנייה בגודלה ביוון, עיר נמל חשובה ובירתה של מקדוניה של אלכסנדר הגדול — כיום מחוז מקדוניה ביוון. בתקופת מסעי הצלב הייתה סלוניקי לבירה של ממלכה צלבנית ובשנת 1430 נכבשה על ידי הסולטן העותומני מורד השני, ונשארה תחת שלטון עותומני במשך 500 שנה. בימי הבית השני נוסדה בעיר קהילה יהודית. זו התעצמה מאוד לאחר גירוש ספרד כאשר מגורשי ספרד הפכו את סלוניקי למרכז יהודי תוסס. יהודים רבים מסלוניקי הצטרפו לתנועה המשיחית של שבתי צבי, ולאחר מותו פרחה בעיר קהילה גדולה של יהודים שבתאיים נסתרים (דונמה). בתחילת המאה העשרים הייתה סלוניקי אחד ממרכזי התורכים הצעירים שבין חבריה נמנה גם אטאטורק. אוכלוסיית העיר הייתה מחולקת באופן שווה בין נוצרים, מוסלמים ויהודים. חלק גדול מהפעילות המסחרית ובעיקר הפעילות בנמל הייתה בידיים יהודיות. לפיכך, בימי שבת ובחגים היהודיים הנמל של סלוניקי היה מושבת. ב־1912 כבשה יוון את סלוניקי מידי התורכים. לאחר מלחמת יוון־תורכיה בוצעו חילופי אוכלוסין בין היוונים לתורכים. במלחמת העולם השנייה הושמדה קהילת יהודי סלוניקי בשואה. מלבד היותה עיר מרגשת ובעלת היסטוריה מרתקת, סלוניקי היא גם המוקד ליציאה לטיולים בצפון יוון, אזור עשיר באתרים היסטוריים, פינות חמד, יערות ונחלים — יחד עם כנסיות עתיקות, בתי חווה נחבאים אל ההרים והר האולימפוס על מכלול אתריו ומסלולי הטיול שלו.