מוות הוא שם המשחק
By: דן ג' מארלו
מהשנייה שבה רוי מתניע את מנוע מכונית ה"אולדסמוביל" כשלצדו בּאני שותפו – ואולי גם מדליק סיגריה – סופר עלום שם, דן מארלו, מתניע תנופת עלילה אינטנסיבית שלא עוצרת עד לשורה האחרונה. השמש קופחת על פניקס, הצמחייה השרופה של אריזונה צבועה בוויסקי זול. מסניף הבנק שבעיירה נשדד הון גדול. השותפים לשוד מחליטים להתפצל. רוי נפצע במהלך ההימלטות, מחפש רופא שלא יסגיר אותו, ואת חלקו בשלל שולח לו באני בתשלומים שבועיים. כאשר התשלומים מפסיקים להגיע, רוי יוצא למסע חיפוש אחר השותף והכסף האבודים. אלא שדרכו הופכת למורכבת הרבה יותר מאשר מרדף בלשי שגרתי: אנו יורדים יחד עם הדמות לשוליה הנידחים של ארצות הברית, לעומקו של עולם הפשע, לקרביים של הבדידות הנגזרת על אדם אשר גורלו הוא להימלט. במשפטים קצרים וחדים כסכין קצבים כותב מארלו על בָּרים, מערכות יחסים, פונדקים, מלונות מפוקפקים ובתים נטושים. סגנון פראי, נוף סמיך ואפל. המחבר אינו שופט את דמותו של רוי, אף שהיא חסרת רגשות ובלתי מוסרית במובן הקונפורמיסטי. ספר יוצא דופן ובלתי ניתן להשוואה לאחרים. דן ג'י מרלו נולד ב-1914, בלואל, מסצ'וסטס. ב-1934 סיים את לימודיו כרואה חשבון בבית הספר למנהל עסקים בבוסטון. הוא עסק לסירוגין בהימורים (פוקר ומרוצי סוסים) ובניהול משרד רואי חשבון עד 1956, שנה בה נפטרה אשתו באופן פתאומי. בעקבות המשבר הנפשי שמותה גרם, החליט לנטוש את אורח חייו ולנסות את מזלו בתחום הכתיבה. רומנו הראשון, Doorway to Death, ראה אור כאשר היה בן ארבעים וחמש, ובאותה שנה פרסם גם רומן שני, Killer with a Key, בהם הציג את דמות הבלש ג'וני קיליאן. ב-1962 כתב את יצירת המופת שלו: "מוות הוא שם המשחק", אשר הרשים אפילו את שודד הבנקים המפורסם בארה"ב, אל נוסבאום. מבית הכלא בניו יורק, תחת השם הבדוי "קארל פישר", נוסבאום שלח מכתבים לסופר בהם שיבח את הספר. השניים הפכו לחברים קרובים. נוסבאום היה תלמיד טוב בכל הקשור לספרות, ואילו מארלו נהג לבקר אותו בבית הכלא – ללמוד ממנו עוד על עולם הפשע שיזין את ספריו העתידיים. The Vengance Men, Flashpoint ו-Operation Break Throungh נכתבו בהשראת המפגשים הללו, עד שהאף.בי.אי. החל לחשוד במארלו שהוא שותף למעשי השוד של אל נוסבאום. בשיא הצלחתו, לאחר שקיבל את פרס אדגר אלן פו, מארלו סבל מהתקף אמנזיה, וב-1977 איבד כל יכולת לכתוב. הוא עבר לגור בלוס אנג'לס עם נוסבאום, אשר ליווה את תהליך החלמתו בסבלנות אין קץ. הוא נפטר מהתקף לב בדירה קטנה בטרזנה, קליפורניה, באוגוסט 1986. "דן מארלו שובר ומרכיב מחדש את חוקי ה"נואר". התוצאה היא מסע קשוח, רווי אדרנלין, ברכבת הרים רבת תפניות" צביקה מור, מוכר ספרים "הערצתי נתונה לדן ג'י מרלו, הסופר השחור ביותר מבין סופרי הנואר" סטיבן קינג "איש לא כתב פרוזה קשוחה יותר מדן ג'י מרלו, אף אחד." בארי גיפורד "היו לו מספיק ביצים לשלושה אנשים, מספיק חיים לתשעה חתולים." הוצאת גולד מדל
מהשנייה שבה רוי מתניע את מנוע מכונית ה"אולדסמוביל" כשלצדו בּאני שותפו – ואולי גם מדליק סיגריה – סופר עלום שם, דן מארלו, מתניע תנופת עלילה אינטנסיבית שלא עוצרת עד לשורה האחרונה. השמש קופחת על פניקס, הצמחייה השרופה של אריזונה צבועה בוויסקי זול. מסניף הבנק שבעיירה נשדד הון גדול. השותפים לשוד מחליטים להתפצל. רוי נפצע במהלך ההימלטות, מחפש רופא שלא יסגיר אותו, ואת חלקו בשלל שולח לו באני בתשלומים שבועיים. כאשר התשלומים מפסיקים להגיע, רוי יוצא למסע חיפוש אחר השותף והכסף האבודים. אלא שדרכו הופכת למורכבת הרבה יותר מאשר מרדף בלשי שגרתי: אנו יורדים יחד עם הדמות לשוליה הנידחים של ארצות הברית, לעומקו של עולם הפשע, לקרביים של הבדידות הנגזרת על אדם אשר גורלו הוא להימלט. במשפטים קצרים וחדים כסכין קצבים כותב מארלו על בָּרים, מערכות יחסים, פונדקים, מלונות מפוקפקים ובתים נטושים. סגנון פראי, נוף סמיך ואפל. המחבר אינו שופט את דמותו של רוי, אף שהיא חסרת רגשות ובלתי מוסרית במובן הקונפורמיסטי. ספר יוצא דופן ובלתי ניתן להשוואה לאחרים. דן ג'י מרלו נולד ב-1914, בלואל, מסצ'וסטס. ב-1934 סיים את לימודיו כרואה חשבון בבית הספר למנהל עסקים בבוסטון. הוא עסק לסירוגין בהימורים (פוקר ומרוצי סוסים) ובניהול משרד רואי חשבון עד 1956, שנה בה נפטרה אשתו באופן פתאומי. בעקבות המשבר הנפשי שמותה גרם, החליט לנטוש את אורח חייו ולנסות את מזלו בתחום הכתיבה. רומנו הראשון, Doorway to Death, ראה אור כאשר היה בן ארבעים וחמש, ובאותה שנה פרסם גם רומן שני, Killer with a Key, בהם הציג את דמות הבלש ג'וני קיליאן. ב-1962 כתב את יצירת המופת שלו: "מוות הוא שם המשחק", אשר הרשים אפילו את שודד הבנקים המפורסם בארה"ב, אל נוסבאום. מבית הכלא בניו יורק, תחת השם הבדוי "קארל פישר", נוסבאום שלח מכתבים לסופר בהם שיבח את הספר. השניים הפכו לחברים קרובים. נוסבאום היה תלמיד טוב בכל הקשור לספרות, ואילו מארלו נהג לבקר אותו בבית הכלא – ללמוד ממנו עוד על עולם הפשע שיזין את ספריו העתידיים. The Vengance Men, Flashpoint ו-Operation Break Throungh נכתבו בהשראת המפגשים הללו, עד שהאף.בי.אי. החל לחשוד במארלו שהוא שותף למעשי השוד של אל נוסבאום. בשיא הצלחתו, לאחר שקיבל את פרס אדגר אלן פו, מארלו סבל מהתקף אמנזיה, וב-1977 איבד כל יכולת לכתוב. הוא עבר לגור בלוס אנג'לס עם נוסבאום, אשר ליווה את תהליך החלמתו בסבלנות אין קץ. הוא נפטר מהתקף לב בדירה קטנה בטרזנה, קליפורניה, באוגוסט 1986. "דן מארלו שובר ומרכיב מחדש את חוקי ה"נואר". התוצאה היא מסע קשוח, רווי אדרנלין, ברכבת הרים רבת תפניות" צביקה מור, מוכר ספרים "הערצתי נתונה לדן ג'י מרלו, הסופר השחור ביותר מבין סופרי הנואר" סטיבן קינג "איש לא כתב פרוזה קשוחה יותר מדן ג'י מרלו, אף אחד." בארי גיפורד "היו לו מספיק ביצים לשלושה אנשים, מספיק חיים לתשעה חתולים." הוצאת גולד מדל
Help us get to know your preferences better and recommend the right books
No reviews yet for this book — share your thoughts and help the next reader
Books you might like
מוות הוא שם המשחק30₪E-book