"אנחנו זוכרים את מי שהאיר עבורנו את הדרך". "לפעמים כול שצריך הוא לדמיין את אותה נפש אהובה,המלאך או המלאכית השומרים עלינו. גם 'בובה סמרטוטה' או 'שמיכי',שמיכה בלויה וממורטטת יכולה לתת תקווה לילד קטן,מפוחד ובודד. אנחנו,בני האדם,פגיעים וזקוקים,משום שכך נבראנו. זקוקים למישהו,ולו אחד,אחת,אימא או אבא,מורה,חבר,בן זוג,זר גמור (לכאורה),שיאמינו בנו. לפעמים באין כול אלה,גם דמות ספרותית יכולה להאיר את דרכנו באור גדול". מתוך "העץ המאיר",מאת ד"ר רבקה נרדי,מהספר "מחשבות ותמונות לעת ערב",עמ' 194 הספר "מחשבות ותמונות לעת ערב" נותן ביטוי מזוקק לעולמן הפנימי של המחברות: ד"ר רבקה נרדי הסופרת,ועדנה ברנע הציירת. ציוריה של עדנה,פרי עבודה של שנים,פגשו את דמיונה של רבקה והעניקו לה השראה לרשימות שכתבה על החיים מזוויות מבט שונות,פרי ניסיונה האישי והמקצועי כמטפלת אישית וזוגית רבת ניסיון. בתשעה השערים שמרכיבים את הספר,מדברים המילים של רבקה וציוריה של עדנה על מגוון נושאים כמו: ילדות; חלומות; טבע האדם; נשיות ן צער העולם; זקנה ואהבה,וגם על מוות הנוכח בחיינו. מארג של מילים ותמונות המביע כמיהה לנשגב,בצד געגוע לטוב ולנאצל,ומשגר מבט אופטימי לטוב המאיר את החשיכה. הבגרות,הפיכחון,הניסיון ואהבת אדם הם לב היצירה המשותפת של שתי הנשים הבוגרות,חברות נעורים – הסופרת רבקה והציירת עדנה. ד"ר רבקה נרדי – בעלת תואר דוקטור בפילוסופיה מטעם union institute,סינסינטי,ארה"ב,עם התמחות בפסיכולוגיה חברתית ובמגדר. מייסדת מכון "דיאלוג" (1990),סופרת (עיון ופרוזה),מרצה,מנחת קבוצות ומטפלת אישית וזוגית. עד עתה כתבה עשרים ספרים. נמנית עם אנשי המקצוע הבכירים בישראל בתחום הטיפול בזוגיות,במשפחה ובהעצמת נשים. עדנה ברנע – אמנית,ביולוגית בהשכלתה ואשת חינוך שנים רבות. מאז יציאתה לגמלאות חזרה לעסוק באומנות,ומאז היא מציירת בסגנונות שונים ויצירותיה מופיעות בתערוכות. עדנה הציגה בתערוכה קבוצתית,Efpaciogallery לונדון,אנגליה (2021) ; בתערוכת יחיד,בית "יד לבנים",רמת השרון (2020); בתערוכת יחיד,באכסדרת "היכל בעיר",הרצליה (2014) ; בתערוכה קבוצתית,ב"קסטרה",.I.C.U,חיפה (2006).

"אנחנו זוכרים את מי שהאיר עבורנו את הדרך". "לפעמים כול שצריך הוא לדמיין את אותה נפש אהובה, המלאך או המלאכית השומרים עלינו. גם 'בובה סמרטוטה' או 'שמיכי', שמיכה בלויה וממורטטת יכולה לתת תקווה לילד קטן, מפוחד ובודד. אנחנו, בני האדם, פגיעים וזקוקים, משום שכך נבראנו. זקוקים למישהו, ולו אחד, אחת, אימא או אבא, מורה, חבר, בן זוג, זר גמור (לכאורה), שיאמינו בנו. לפעמים באין כול אלה, גם דמות ספרותית יכולה להאיר את דרכנו באור גדול". מתוך "העץ המאיר", מאת ד"ר רבקה נרדי, מהספר "מחשבות ותמונות לעת ערב", עמ' 194 הספר "מחשבות ותמונות לעת ערב" נותן ביטוי מזוקק לעולמן הפנימי של המחברות: ד"ר רבקה נרדי הסופרת, ועדנה ברנע הציירת. ציוריה של עדנה, פרי עבודה של שנים, פגשו את דמיונה של רבקה והעניקו לה השראה לרשימות שכתבה על החיים מזוויות מבט שונות, פרי ניסיונה האישי והמקצועי כמטפלת אישית וזוגית רבת ניסיון. בתשעה השערים שמרכיבים את הספר, מדברים המילים של רבקה וציוריה של עדנה על מגוון נושאים כמו: ילדות; חלומות; טבע האדם; נשיות ן צער העולם; זקנה ואהבה, וגם על מוות הנוכח בחיינו. מארג של מילים ותמונות המביע כמיהה לנשגב, בצד געגוע לטוב ולנאצל, ומשגר מבט אופטימי לטוב המאיר את החשיכה. הבגרות, הפיכחון, הניסיון ואהבת אדם הם לב היצירה המשותפת של שתי הנשים הבוגרות, חברות נעורים – הסופרת רבקה והציירת עדנה. ד"ר רבקה נרדי – בעלת תואר דוקטור בפילוסופיה מטעם union institute, סינסינטי, ארה"ב, עם התמחות בפסיכולוגיה חברתית ובמגדר. מייסדת מכון "דיאלוג" (1990), סופרת (עיון ופרוזה), מרצה, מנחת קבוצות ומטפלת אישית וזוגית. עד עתה כתבה עשרים ספרים. נמנית עם אנשי המקצוע הבכירים בישראל בתחום הטיפול בזוגיות, במשפחה ובהעצמת נשים. עדנה ברנע – אמנית, ביולוגית בהשכלתה ואשת חינוך שנים רבות. מאז יציאתה לגמלאות חזרה לעסוק באומנות, ומאז היא מציירת בסגנונות שונים ויצירותיה מופיעות בתערוכות. עדנה הציגה בתערוכה קבוצתית, Efpaciogallery לונדון, אנגליה (2021) ; בתערוכת יחיד, בית "יד לבנים", רמת השרון (2020); בתערוכת יחיד, באכסדרת "היכל בעיר", הרצליה (2014) ; בתערוכה קבוצתית, ב"קסטרה", .I.C.U, חיפה (2006).