הִבִּיטָה הַמְּכַשֵּׁפָה סְבִיבָהּ, זָקְפָה רֹאשָׁהּ, הִתְקָרְבָה לָעֲרִיסָה, הִבִּיטָה בַּנְּסִיכָה בְּחִיּוּךְ, רָאֲתָה אֶת עֵינֶיהָ הַחֲכָמוֹת וְאֶת חִיּוּכָהּ הָאוֹהֵב וְאָמְרָה: "בָּאתִי לְבָרֵךְ אוֹתָךְ בְּכָל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, אַךְ כָּעֵת, כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתָךְ, אֲבָרֵךְ אוֹתָךְ בְּמָה שֶׁאַתְּ צְרִיכָה בֶּאֱמֶת כְּדֵי לִשְׁמרֹ עַל חָכְמַת לִבֵּךְ. אֲנִי מְבָרֶכֶת אוֹתָךְ שֶׁכָּל יָפְיֵךְ הַחִיצוֹנִי יֵעָלֵם. כְּשֶׁתִּהְיִי הַפָּחוֹת יָפָה בְּכָל הַמַּמְלָכָה, תֵּדְעִי אֶת הַיֹּפִי הָאֲמִתִּי שֶׁבָּךְ".הַמַּלְכָּה, שֶׁיָּשְׁבָה לְצַד הַמֶּלֶךְ, אָחֲזָה אֶת רֹאשָׁהּ בֵּין יָדֶיהָ וּבָכְתָה, וְהַמֶּלֶךְ קָם וְזָעַק: "כָּל הַמַּרְאוֹת בַּמַּמְלָכָה יֻשְׁמְדוּ! מִי שֶׁתִּמָּצֵא אֶצְלוֹ מַרְאָה, יְסֻלַּק מִגְּבוּלוֹת הַמַּמְלָכָה וְלֹא יוּכַל לָשׁוּב אֵלֶיהָ לְעוֹלָם". בְּמֶשֶׁךְ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בָּדְקוּ אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ כָּל בַּיִת, בִּקְתָּה וּמַחְסָן כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁכָּל הַמַּרְאוֹת הֻשְׁמְדוּ. הֵם דִּוְּחוּ לַמֶּלֶךְ כִּי הַמַּמְלָכָה רֵיקָה מֵהַמַּרְאוֹת, וְכִי מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ לֹא יֵדַע שוּם אָדָם מָה מַרְאֵהוּ, אֶלָּא מָה יֵשׁ בְּלִבּוֹ. אילולא היינו מודעים למראה החיצוני שלנו, לו חיינו בלי להתבונן ללא הרף בהשתקפות שלנו במראה, האם היו חיינו מלאים יותר? האם קשרים חברתיים, חמלה, נתינה, כבוד, צניעות, אחווה, עוצמה פנימית, חשיבה חיובית ואהבה אמיתית היו נראים אחרת?את התשובות לשאלות אלה ועוד תגלו באגדה קסומה זו.