מחקר ועריכה: חגית הלפרין בספר זה מכונסים לראשונה כל סיפורי הסופר צבי פרייגרזון (1969-1900). פרייגרזון היה הסופר העברי האחרון שכתב עברית בברית המועצות. בשנת 1949 הואשם בפעילות אנטי-סובייטית, נדון לעשר שנים במחנות הסגר ושוחרר לאחר מות סטלין. פרייגרזון חי חיים כפולים: בגלוי, היה מדען שעסק בחקר פחם האבן ופרסם ספרים רוסית בנושא זה, ובסתר – סופר עברי שסיכן את חייו כדי להמשיך ולכתוב עברית. כתב יד של הרומן שלו ‘בדעוך המנורה‘ הוברח ארצה בחשאי ופורסם בכותרת ‘אש התמיד‘, בשם הבדוי א‘ צפוני )עם עובד, 1966 (. בדומה לגיבורו של מנדלי מו“ס בספרו ‘מסעות בנימין השלישי‘, גם בנימין הרביעי, גיבורו של פרייגרזון, משוטט בעיירות ישראל. בנימין הרביעי מספר על תהליך ההכחדה של התרבות היהודית בזמן המהפכה הרוסית, בזמן השואה ועם כינון שלטונו של סטלין. עם זאת שום תחום אנושי אינו זר לסיפורי פרייגרזון, ורבים מהם עוסקים בנפתולי האהבה, בהתבגרות, ביופי וכיעור, קשיי פרנסה, חולי ובריאות, יחסי יהודים וגויים ועוד. למרות שחי מאחורי מסך הברזל, הצליח פרייגרזון לכתוב את סיפוריו בעברית עשירה, הנסמכת על המקורות ורוויה חידושי מלים ושימושי מלים בלתי שגרתיים. ספר זה הוא פרי מחקרה של פרופ‘ חגית הלפרין. הלפרין פרסמה מחקרים אחדים על צבי פרייגרזון ועל יצירתו וערכה את הספרים: צבי פרייגרזון, ‘הסיפור שלא נגמר‘ (1991) ו’מַחֲסֶגֶר‘, יחד עם ד“ר רחל סטפק (2012). כמו כן פרסמה ביוגרפיות של המשוררים אברהם שלונסקי ואלכסנדר פן.