אומרים שהעולם הוא שיקוף של מציאות פנימית הקיימת בתוכנו, ואם כך, אז אתיופיה היא ראי מלוטש במיוחד. רוב תושביה חיים דומים לאלו שהיו נהוגים בתקופת התנ”ך, וזה משקף את התרבות המערבית שאנחנו חלק ממנה, על חולשותיה ויתרונותיה. המפגש עם יהודים פלאשים המתפללים בעברית אך נראים ומתנהגים כמו האתיופים האחרים, מוציא את המבקר המתבונן מהפרובינציאליות הישראלית והופך את היהדות לדת אוניברסלית. המפגש עם נצרות ואסלאם אתיופיים משקף את חשיבות הדת לאדם, ומאיר את האמונות הללו מבחינת משמעותן ומהותן. אתיופיה היא עולם בפני עצמו, עולם שונה משלנו. המבקר בה נמצא בטווח תרבותי אחר, וגם המיסוך של המלונות הטובים ומדריכי התיירים שמשתדלים למצוא חן לא יכול להסתיר זאת.