הדוכיפת, שנבחרה לציפור הלאומית של מדינת ישראל, אינה מוזכרת ככזאת בספר, אבל היא מתבוננת סביבה, צופה ורואה, ומכאן מקור הסיפורים. בחלק מהסיפורים הדמויות פועלות מכוח התרבות והנורמות החברתיות, וגם כשהן מתמודדות מול בעיותיהן האישיות, מטרתן העיקרית היא להשתלב ולהשתייך: אם שכולה, ילד עם צרכים מיוחדים, דתית לשעבר, בן קיבוץ, הלום קרב, ישראלי שאינו מוכר כיהודי ועוד. בחלק מהסיפורים הדמויות הן בעלות רגשות עזים או תכונות מיוחדות, והם שמנתבים את חייהם חרף הסביבה :רומנטיקן, הומניסט, בעלת מום שמסתירה אותו, מי שהחליטה להתגבר על זכרונות ילדות קשים, מכור למשחקי מחשב ועוד. ויש גם סיפורים על ילידת הארץ , אחת מיני רבות, שתחנות חייה הן מהשכיחות והמקובלות: ביה"ס, תנועת נוער, צבא, נשואין וילדים, עבודה מקצועית והזדקנות. כל אלה מרכיבים את התמונה שהדוכיפת (לכאורה) צופה בה.