אתה תייר. אתה מגיע לחופשה באיים הקריביים. לאי שאתה מבקר בו קוראים אנטיגואה. זהו אי יפהפה. אתה מרגיש בבית. אלא שהדמות בספר זה, שמפיה תשמע את סיפורך, תפוגג את תחושת הנינוחות שלך כאשר מבעד לדברים תשמע את סיפורה. ג'מייקה קינקייד נמנית עם הסופרים הקריביים העכשוויים והיא אחת הסופרות המעניינות בעשורים האחרונים. קולה צלול ובה בעת צורב. הוא מהדהד בעוצמה לאחר שחלחל לאטו. "קינקייד כותבת בקול ייחודי ומשכנע שאי-אפשר למצוא בשום מקום אחר. ספריה הדקיקים עולים בערכם על ערמת ספרים עבים וחלולים." סן פרנסיסקו כרוניקל "קינה צלולה ורבת-עוצמה שהיה אפשר לכנותה גשם זלעפות אלמלא הייתה השפה מרוסנת בכזו אציליות." סלמן רושדי ג'מייקה קינקייד, נולדה באנטיגואה ב-1949, סופרת, מסאית, מרצה לספרות וגננית מושבעת. היא הייתה תלמידה מחוננת, אך נאלצה להפסיק את לימודיה בגיל 16 עת נשלחה לניו יורק לעבוד כמטפלת. שם נרשמה ללימודים גבוהים והחלה לכתוב טורים לעיתון ולפרסם סיפורים קצרים ועד מהרה חברה לכותבי הטור היוקרתי "שיחת העיר". קינקייד פרסמה עשרות מאמרים, ספרים, סיפורים קצרים ומסות, וזכתה בפרסים רבים, בהם פרס פמינה הצרפתי. פרסומיה כוללים את The Autobiography of My Mother, See Now Then ואת הרומנים מר פוטר, אנני ג'ון ולוסי, שראו אור בעברית . קינקייד ידועה בכתיבה ישירה, אישית ופוליטית, ובחוש הומור מושחז. יצירותיה מתאפיינות בשבירת מוסכמות מסורתיות, ובכולן ניתן לזהות את קולה המשלב בִדיון עם כתיבה אוטוביוגרפית. קינקייד מלמדת בהרווארד ובשארית הזמן חיה בוורמונט.