...האוויר שָרַק ונהם כשריאותיה של שלומית בת השתים-עשרה נשפו אותו. סכין כמו חתכה בין צלעותיה הימניות, אבל היא לא חדלה מלרוץ. כשחלפה ליד פנס רחוב העיפה מבט מהיר בשעונה. לא טוב. היא לא תספיק להגיע הביתה לפני עשר... ...מי ביקש ממך להיפרד מאשתך?" התיזה לאה בלחש זועם. "אמרתי לך כבר בהתחלה. אני אף פעם לא אקח אותך מאשתך ומהילדים שלך." "אז מה תעשי?" הסרעפת של בועז חזרה למקומה, אבל תחושת בחילה החליפה אותה... *** שלומית, לאה ובועז הם מגיבורי משפחה רגילה. בכתיבה משובחת ובשפה רהוטה ואיכותית מתארת דבורי יעקבי את קורותיהם ואת קורות שאר בני המשפחה, על המשברים, השמחות והאהבות שהם חווים. ד"ר דבורה )דבורי( יעקבי פרסמה בעבר שני ספרי לימוד בכימיה: ״בסביבת הכימיה״ ו"ועכשיו כימיה״, הנלמדים בבתי ספר רבים בארץ. משפחה רגילה הוא הרומן השני שהיא מפרסמת. קדם לו "מחברת מולדת".