"בצעדים קלילים פסעה לעבר מכוניתה שבחניון הבניין, נכונה להתחיל עוד יום שגרתי. אדם אינו מחפש משמעות בשעת בוקר מוקדמת. וודאי לא מי שצריך לצלוח את הפקקים של 7:30 בדרום תל אביב. בוודאי ובוודאי לא תמרה יוגב בטרם שתתה את הקפה הראשון של היום. לאחר שתשתה אותו במשרדה בקומה ה-13, כשהיא משקיפה על הים מלמעלה, אולי, אולי אז תוכל לקוות כי יום זה יהיה מעט ססגוני מהרגיל." וכך אכן היה, לצערה.. תמרה, אדריכלית מוכשרת, בעלת טעם מינימליסטי ומובחן, השקפת עולם צרה אך ברורה, ויחסי אנוש שואפים לאפס, מתעוררת יום אחד למציאות חדשה שנכפתה עליה וערערה את עולמה הסדור. עם ארגז כלים דל לרשותה, היא מתמודדת מול אנשים אותם "ירשה" בעל כורחה עם הסתלקותו בחטף של נרי - אדריכל מוכשר אף הוא, ובן זוגה הרשמי על אף שנשוי עדיין לאחרת. תוך כדי כך היא מגלה מחוזות רגשיים חדשים ויחסים בין–אישיים שלא הכירה. אף לא אחת מהדמויות בספר הרואית או תוכתר כמודל לחיקוי. לכולן יצר טוב ויצר רע וכל מה שביניהם. הקשרים הנרקמים בין תמרה לבין גילי - אשתו הזורמת של נרי, סופי - ידידתו האלמותית ושלגי - שותפו האולטימטיבי, אינם מובנים מאליהם, ואולי ביזאריים–משהו. יחד עם זאת קלים הם לעיכול, אולי כי אין בהם שמץ של צדקנות או התנצלות. חייהם של אנשים מתהפכים לא אחת באבחה אחת, וסדרי העולם שלהם מתהפכים פנים ואחור. כולם מתמודדים, כל אחד בדרכו. גיבורת הספר - תמרה - מסתכלת לאמת בעיניים בלי למצמץ, בוחנת את עברה ללא רגשי אשמה אך גם בלי הנחות, מתפכחת מאשליות העבר, וצועדת לקראת עתידה בעיניים פקוחות. ובמילה אחת: מתפקחת. פנינה מרפיש - במקצועה עורכת דין ומגשרת. מאמרים שכתבה בתחום הגישור העסקי פורסמו בעיתונות כללית ומקצועית. הרצתה באקדמיה ובפורומים עסקיים בתחום יישוב מחלוקות. כותבת ספרי שירה ופרוזה.