ספר ביכוריה של אורית סרן מתאר תהליך התפרקות משפחה וזוגיות אמונית של חוזרים בתשובה, ומתוכו את צמיחתה של אישה עצמאית, דעתנית, אם מסורה אך גם אישה שאינה מוכנה להיות נתונה תחת מרותו של איש. שירתה של אורית היא זעקת חירותה של אישה משעבוד לאל ולגבר. זו שירת מחאה אמיצה, נגד עולם פטריארכלי וגם נגד המלחמה שהיא אחת מתוצאותיו. אני שמח על הזכות שהייתה לי להיות עורכו הראשון של ספר זה. אילן שיינפלד. אורית סרן בורנשטיין היא משוררת דתייה מפתיעה ומרגשת שהעלתי בחכתי . המשוררת משתמשת בתשתית המקראית משיר השירים ומלבישה עליה את אהבתה לאהובה הישן, בעוד ליבה ער והיא מבקשת ובהמשך אף מתפללת למגע, לקרבה, לתשוקה. האהבה בשיר עוברת תהליך של התקדשות ויש בה תשוקה שהיא כמעט דתית-אמונית. תשוקה שהזכירה לי את המשל של רבי אליהו די וידאש שדרכו ניסה ללמד כי הדרך לאהבת הבורא עוברת דרך התנסות באהבה עם בני אדם. סרן בורנשטיין, הדתייה בעלת כיסוי הראש, מפגינה פתיחות וטולרנטיות מחשבתית ורגשית, שלא תהיה לי גם בעוד עשרה גילגולים ושאין לאלף חילונים גם יחד... פרופ' יעקב ניקולא יוזגוף אורבך ז"ל אורית סרן (בורנשטיין), כותבת מאז ומתמיד. חוזרת בתשובה. אמא לשלוש בחורות נפלאות. מדריכה לחינוך בלתי פורמאלי. מטפלת מוסמכת ומנוסה לגיל הרך ומנחת הורים. בשנים האחרונות שבה לכתוב לאחר הפסקה ארוכת שנים. שיריה פורסמו בפייסבוק, בכתבי עת ובאנתולגיות רבות.