בני־הזוג בַּארט וגינָא מגיעים לחופשת־נופש קיצית נוכח הים והשמש של כפר דייגים בריביירה הצרפתית, שרוב תושביו איטלקים. בפֶסק־זמן זה מחייהם הרגילים חוֹוים השניים, כל אחד לחוד, התפרצות של חירות ייצרית. במיוחד גינא, כמו נתלשת מעצמה ומוטמעת בְּ'אחֶרת' זרה ומאיימת, בחוויה שהיא בו־בזמן גם מפגש עם עצמה 'האמיתית'. הדרמה החיצונית מתגלגלת לדרמה פנימית הרסנית, של מי שספק מגלָה את עצמה, ספק מאבדת את עצמה. הנובלה "נוכח הים", יצירה מהלכת־קסם בלשון הפוגלית המיוחדת שלה, שנכתבה בפאריז ב־1932 ולא ראתה אור בחיי המחבר – נחשבת היום בעיני רבים כתגלית רעננה ויוצאת־דופן, וכאחת הנובלות היפות ביותר בכל הספרות העברית.