”האור העולה האיר את גופה על הנסתר והגלוי – בת-שבע עמדה בפישוק קל, ודומה כי קרני השמש הראשונות חדרו לשכיית חמדתה ופילחו באצבעות אור שיר בינות לירכיה הפשוקות, כמו מְתַנות אהבים עם הנערה הצעירה שחומת העור...” ”גופה של בת-שבע ניעור עתה ביתר שאת. עכשיו כבר לא היה יכול לעצור בעדה. ציפורניה ננעצו בגבו, ידיה משכו בשערות ראשו, מקרבות את פניו יותר ויותר אל חמדתה הבוערת. אנחותיה הלכו ותכפו, חרישית הייתה באהבתה. אגנה נע במעגלים, נישא לקראתו כמו מבקשת הייתה להתנתק ולהמריא מהחול.” (מתוך ’אהבה במדבר’) יש זיכרונות המשוטטים בעולם, לעולם מחפשים בית. סיפורים-סיפורים טווה המחבר אהבות ותשוקות לכדי מארג ארוטי חוצה עולמות וימים. סמטאות אהבה ותשוקה הוא מסע החורץ דרכים בארצות האהבה, במפגשי עלמה ועלם, גבר ואישה, וסולל חסד וגעגוע.