הוֹראסיוֹ קירוֹגָה, וירטואוז הסיפור הקצר באמריקה הלטינית של ראשית המאה העשרים, נולד ביום האחרון של שנת 1878 בעיירה אֶל סַלְטוֹ שבאורוגוואי, והתאבד בתחילת 1937 בבואנוס איירס, אחרי חיים של הרפתקאות וסכנה, אלימוּת וטרגדיה. "הגורל איננו עיוור," כתב, "גזירותיו הפטאליות מצייתות להרמוניה שאנו קטונו מלהבינה." היסוד האפל והמסויט השולט ביצירתו, יחד עם האלמנטים הטרוֹפּיים, קשורים ישירות לביוגרפיה שלו ולמשיכתו העזה אל הג'ונגלים שבצפון-מזרח ארגנטינה. המחוז הטרופי הנידח הוא רקע חי ומוחשי - כמעט גיבור - ביצירתו. ברבים מסיפוריו הג'ונגל - תחום אסור ומשום כך מושך - אורב בשולי היישובים והמטעים, מאיים להכחיד את האדם, מעניש באכזריות את מי שמעז לחדור אליו. עיקר כוחו של קירוגה בהבנתו העמוקה את הטבע האנושי - חולשותיו, תשוקותיו, אשליותיו ושאננותו, אך גם גבורתו, להט רגשותיו ונדיבותו - ובתיאור ההתנגשות בין הכוחות הללו לנסיבות הגורל הנוקשות ולאיתני הטבע. קירוגה דוחף את גיבוריו למצבים קיצוניים, ורוח האדם נבחנת בהתמרדות, בסירוב להיכנע, במאבק הנואש. מיטב סיפוריו, שכונסו בקובץ זה בתרגומה המופתי של טל ניצן-קרן, מדגימים את סוד הצמצום. מתוך חתירה חסרת פשרות לשלמות, כתב קירוגה בשפה ספרותית חדשה וטהורה, שפה מעורטלת מכל התחכמות, קישוט או תחבולה רטורית מיותרת. סיפורים אלה אינם רק ממיטב יצירתו של קירוגה או של הסיפורת הלטינו-אמריקאית - הם משיאי הסיפור הקצר בעולם בכלל, ביטוי מזוקק ורב-עוצמה של כישרון ספרותי נדיר.