פֶּסְיָה סָבְתָא סַקְרָנִית וְאַמִּיצָה מְגַלָּה בְּקֻפְסַת עֵץ יֶשְׁנָהּ כֻּתֹּנֶת פַּסִּים מִסְתּוֹרִית שֶׁמַּעֲנִיקָה לָהּ יְכֹלֶת נְדִירָה לִרְאוֹת דְּרָכִים חֲבוּיוֹת שֶׁאַף אֶחָד אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת כַּאֲשֶׁר הַכֻּתֹּנֶת נֶעֱלֶמֶת לַיְלָה אֶחָד פֶּסְיָה יוֹצֵאת לְמַסָּע נוֹעָז בְּעִקְבוֹתֶיהָ בַּמַּסְלוּל הִיא פּוֹגֶשֶׁת יְצוּרִים קְסוּמִים פּוֹתֶרֶת חִידוֹת עַתִּיקוֹת וְעוֹקֶבֶת אַחַר רְמָזִים שֶׁמּוֹבִילִים עָמֹק אֶל תּוֹךְ עוֹלָם נִסְתָּר כְּכָל שֶׁהַהַרְפַּתְקָה מִתְקַדֶּמֶת פֶּסְיָה לוֹמֶדֶת עַל כּוֹחָם שֶׁל אֵמוּן תּוּשִׁיָּה וְלֵב גָּדוֹל וּמְגַלָּה שֶׁהַפַּסִּים שֶׁל הַכֻּתֹּנֶת מְסַפְּרִים סִפּוּר הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל מִשֶּׁחָשְׁבָה