"כְּשֶׁיִּפְרְשׂוּ הַכְּרוּבִים אֶת כַּנְפֵי הַזָּהָב וְיַמְרִיאוּ מַעְלָה אֶל-על עִם כַּפֹּרֶת זָהָב שֶׁקְּשׁוּרָה לְרַגְלָם הָאָרוֹן מֵעָלָיו. וְיִפְרְחוּ אוֹתִיּוֹת וְיֵחָשְׂפוּ הַלּוּחוֹת וְנִרְאֶה כְּתָב וּמִכְתָּב וְיִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי גַּן הָעֵדֶן הַנָּעוּל הַכְּרוּבִים עַד עַכְשָוׁ" כשקוראים בתורה ומנסים להבין את הדברים, לא חייבים לפנות לפרשנות מפליגה או מרחיקת לכת. לרוב הפיצוח של התוכן טמון במקרא עצמו, צריך רק לחפש. הקריאה שגדלנו עליה בצמידות לפרשנות מפריעה לעיתים להתבונן בכתוב ולראות שהכל כבר שם. ואם נקשיב טוב נוכל לקשר בין פרשיות שונות בתורה רק על פי ניסוח דומה ואולי נקבל תובנות חדשות על המילים שקראנו כל כך הרבה פעמים. הפוך בה והפוך בה דכולא בה, גם הבנת הפשט. שיר חדש אשירה לך. כמי שלמד שנים רבות את פשט המקראות, מחבר הספר שגדל על ברכי הפרשנות והדרשנות המסורתית בישיבות ובבתי המדרש, החליט ברבות הימים, לשנות כיוון ולהביט בכתוב מזווית אחרת. בתקווה שלומדים אחרים ימצאו תועלת בספר ואולי מי יתן ויהיה הוא נקודת מוצא לתובנות שלהם במקרא