אסתר יצאה אל המרפסת, לבושה בג’ינס הדוק וחולצה גברית לבנה. שערה היה אסוף והתנ”ך ומורה הנבוכים ההדוקים לחזה הסתירו את העדיים. ”אריסטו צדק...” לחשה, ”אהבת אמת פירושה נפש אחת בשני גופים.” היא הניחה את ידה הענוגה על לחיי והביטה עמוק בעיניי, התמחתה והזמינה אותי להתקרב אל שפתיה הפסוקות, פיזרה סביב שפתיי רסיסים חמים של קסם, עצמה את עיניה ונשקה לאט וברוך את אהבתה. סיפור אהבה שובה לב בין חיילת בת טובים מירושלים שהתנדבה להורות תנ”ך בכפר גלילי מרוחק לבין בן עניים מקומי. ראשיתה של העלילה בקיץ 1973 , המשכה במלחמת לבנון הראשונה וסופה בחורף 1992 בקנדה הרחוקה. בפרקי הרומן שזורה כחוט השני שאלת ההשגחה הפרטית לפי משנתו של הרמב”ם, ועל פי פרשנותו של פרופ’ ישעיהו ליבוביץ’.