ישבנו על השטיח סביב לתנור הנפט, עליו היה מונת הקומקום הגדול של המים, ועל הקומקום הגדול עמד הקומקום הקטן עם תמצית התה. אימא שלי נטלה ביד ימין את הקומקום הגדול והשאירה ליד שמאל לקחת את הקומקום עם תמצית התה. בשתי ידיה מזגה אל הכוסות שניצבו על השטיח. בבת אחת ירדו המים החמים וירדה תמצית התה. נפתלי לקח את הכוס שהעלתה הבל והסתירה את הבעת פניו. "אני זוכר שישבנו כך עם אחותי הקטנה. הייתי ילד קטן כאשר היא הלכה," אמר בהושיטו יד אל מחוץ לשטיח, כמו לבדוק את כיוון הזיכרונות, "אולי בן תשע, אבל אני זוכר את התינוקת."