מאנגלית: קטיה בנוביץ׳ באסופת קטעים מבריקה זו, הכותבת הפנומנלית מרגרט אטווד משתפת את הקוראים בדעותיה השנונות, הקדחתניות והנבואיות על כל דבר, החל בתהייה אם סיפורה של שפחה הוא דיסטופיה, וכלה בהגדרה המדויקת של גרנולה. היא מכוונת את האינטלקט החריף וההומור החד שלה אל העולם — רכבת ההרים שאנחנו מצויים בה והביאה לקץ ההיסטוריה, למשבר כלכלי ואקלימי ולמגפה עולמית — ומעלה שאלות בוערות, כגון: למה אנשים ברחבי העולם מספרים סיפורים? כמה אפשר לתת מעצמך בלי להיעלם? כיצד אפשר לחיות על הפלנטה שלנו? מתי לתת עצות לצעירים? (תשובה: רק כשהם מבקשים). ובהחלט מספקת תשובות — שאין להן אח ורע — לתעלומות רבות ומגוונות של הקיום האנושי. מרגרט אטווד — סופרת, משוררת ומבקרת ספרות — פירסמה יותר מ־50 ספרי בדיון, שירה וביקורת, ליברטי ומחזות, ועסקה בהנפשה, תיאטרון בובות ואיור. ספרה סיפורה של שפחה עובד לסדרת טלוויזיה עולמית, והמשכו העדויות זיכה אותה בפרס פוליצר. ב־2020 פירסמה את Dearly, אוסף השירים הראשון שלה זה עשור. היא כלת פרסים רבים, בהם פרס מפעל חיים מטעם PEN, וחבֵרה במסדר אבירי הכבוד הבריטי על תרומתה בשדה הספרות. חיה בטורונטו, קנדה. "כל משפט בפרוזה החורכת של אטווד תורם את חלקו לתמונה שהולכת ומתרחבת לממדי ענק." הניו יורקר "תחומי העניין המגוונים והעזים של מרגרט אטווד מוצגים במלואם בקול נגיש ומשכנע. למרות האמיתות הקשות יש כאן הומור ותקווה... אין ספק — אטווד היא מהכותבים הגדולים בעולמנו, ולמרות טענתה שהיא אינה נבואית (הא!), שימו לב לדבריה." הניו יורק טיימס "ספר שמשקף הן את הדחיפוּת של הנושאים היקרים ללבה של אטווד – ספרות, פמיניזם, סביבה, זכויות אדם – הן את נפיצותם... היקפו של הספר וחדות הכתיבה חושפים פרשנות וחשיבה שמקורן בחיים ארוכים שנחיו היטב." וושינגטון פוסט "מעורר השראה! כולנו זקוקים להבחנות החדות ולאמנות הסיפור של אטווד. היא מאירה נקודות בחיי הכתיבה הארוכים והפוריים שלה בשנינות, בתחכום ובמורכבות." בוקליסט