שָׁעוֹת יָשְׁבוּ וְדִבְּרוּ. הִכִּיר כָּל קֶמֶט בְּפָנֶיהָ, כָּל קִמּוּר, כָּל נְקֻדַּת חֵן. גּוּפוֹ הָעֵירֹם הִתְעַנֵּג בְּיָדֶיהָ. הוּא אָהַב אֶת נְשִׁיקוֹתֶיהָ. הִתְעוֹרְרוּ בֹּקֶר-בֹּקֶר לְקָפֶה, הָיְתָה רוֹאָה אוֹתוֹ נִכְנָס לַחֶדֶר. בֹּקֶר אֶחָד הִתְעוֹרְרָה לְבַדָּהּ. יָשְׁבָה בַּמִּטָּה, בָּהֲתָה בַּדֶּלֶת, חִכְּתָה רֶגַע וְעוֹד אֶחָד, קָרְאָה בִּשְׁמוֹ, הִסְתַּכְּלָה עַל הַכָּרִית, עַל הַצַּד שֶׁבּוֹ הָיָה יָשֵׁן. הַמָּקוֹם רֵיק, קֶצֶב נְשִׁימוֹתָיו לֹא נִשְׁמַע, שְׁמָהּ לֹא נִשָּׂא בָּאֲוִיר. זָרְקָה עַל עַצְמָהּ שִׂמְלָה וְיָצְאָה, הִסְתּוֹבְבָה בָּרְחוֹבוֹת, חִפְּשָׂה אַחֲרָיו. הָלְכָה לַמְּקוֹמוֹת שֶׁאָהַב, וְלֹא מָצְאָה. הָלְכָה לַיָּם, לַמָּקוֹם שֶׁאָהֲבָה, דִּמְעָה נָשְׁרָה.