חפיז, שנולד בשם שאמס-אוד-דין-מוחמד (1320-1388), הינו המשורר הפרסי האהוב ביותר. הוא נולד וחי בשיראז, בה נעשה למורה רוחני ידוע. הדיוואן של חפיז (אסופת שירים) הינה קלאסיקה בספרות הסופית ובפיוט המיסטי. וואלדו אמרסון אמר על חפיז: "חפיז הוא משורר המשוררים". יוהן וולפגנג פון גיתה קבע: "אין שני לחפיז". שיריו של חפיז זכו להערכה אצל אישים כמו ניטשה וארתור קונן דויל. גרסיה לרוקה סגד לו, יוהנס בראהמס הכניס שורות משיריו ליצירותיו, ואפילו על המלכה ויקטוריה נאמר ששאבה השראה משיריו של חפיז. שיריו של חפיז נקראים באהבה על ידי עשרות מיליונים במזרח ובמערב. חפיז עצמו סיכם את שירתו במילים: "אני נקב בחליל בו נשמתו של אלוהים נושפת - האזינו למוסיקה הזו."