"אני מודיע ששום דבר לא ייעשה בלי החלטת ממשלה". מנחם בגין לחברי הממשלה, ערב פלישת ישראל ללבנון "המבצע הזה, יש בו לרפא את הטראומה של מלחמת יום הכיפורים". בגין בתום יום הקרבות הראשון ב־6 ביוני 1982 נכנסו כוחות צה"ל ללבנון לכאורה למבצע מוגבל. בפועל, לאחר היערכות ארוכה ומדוקדקת, ישראל פתחה במלחמה נרחבת; מלחמה שגבתה חיים רבים וערערה את אמון הציבור במקבלי ההחלטות. 40 שנה לאחר מכן נחשפים הפרטים המלאים על האירועים ועל האנשים שהובילו למלחמת לבנון. בעזרת מסמכים שמתפרסמים בספר זה לראשונה, פורס ההיסטוריון יגאל קיפניס את נסיבות המלחמה, את ההכנות והדיונים לקראתה ובמהלכה, את המהלכים המפותלים מול הממשל בוושינגטון ומול הנוצרים בלבנון, ומעל הכול — את התיאום העקבי בין ראש הממשלה מנחם בגין לשר הביטחון אריאל שרון. בגין לא נגרר אחר כוונותיו מרחיקות הלכת של שרון. מטרות המלחמה נגזרו מתפיסת עולמו, והוא תמרן בעורמה, בתחכום ובהחלטיות בין עקרונותיו ובין מחויבויותיו כמנהיג המוביל אומה למלחמה ולמאבק מדיני על צדקתה. עם זאת, בגין גם היה נתון לשינויים נפשיים קיצוניים, כפי שמגלים דיווחים מפורטים של משרד החוץ האמריקאי. 1982 — לבנון, הדרך למלחמה מאשר את קביעתו של הנביא עמוס: "היילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו". הספר מאיר באור חדש את המלחמה שנועדה, אולי, לרפא טראומה, אך הפכה ברבות הימים והשנים לטראומה בפני עצמה.