איזבל אני אוהבת אותך. שלוש מילים שיכולות להציל או להפיל אותך. חשבתי שאני צריכה למצוא את עצמי. חשבתי שאין בי שמחה. חשבתי שאני צריכה לקבל יותר מהחיים. טעיתי. עכשיו אני אבודה יותר מאשר כשעזבתי. אין לי תשובות, רק כמות אינסופית של שאלות. זה היה רק עניין של זמן עד שהאמת תצא לאור. מעולם לא דמיינתי שזה ישנה את חיי באופן כזה קיצוני ויערער את כל מה מה שחשבתי שהוא אמת. הכל היה משחק. מלבד העובדה שלא הייתי שחקנית. הייתי רק חיילת, כמו במשחק שח-מט. סבסטיאן הסוף. מילה עם הרבה משמעויות. אף פעם לא חשבתי שאאבד אותה. אבל האם אי פעם הייתה באמת שלי? או של VIP? האם אהבה יכולה לנצח?