על פני השטח, הכל בסדר אצל הילי: יש לה עבודה טובה שהיא אוהבת, בן זוג מגונן ויציב, דירה, חיים. היא לא בקשר עם ההורים שלה כבר שנים, אבל משפחה זה הרי מסובך אצל כולם, זה לא אומר שמשהו לא בסדר. מתחת לפני השטח רוחש העבר של הילי – הורות מנוכרת, ילדות בלתי נראית, חיים שבהם הכל בסדר, אבל רק כלפי חוץ. להילי נדמה שהיא השאירה את כל זה מאחוריה, ובכל זאת ההווה מתעקש להראות לה שאם היא רוצה לשנות את הדרך שבה ייראה העתיד – היא תהיה חייבת לזוז. שאם היא רוצה שאחרים יראו אותה, היא חייבת קודם כל לראות את עצמה. היא נוגעת בגלגל שיניים אחד, ואחריו נעים גם אחרים, ולאט לאט הילי מגלה כמה כוח יש בתנועה אחת וכמה, לפעמים, זה כל מה שנדרש כדי שהכל באמת יהיה בסדר. הכל בסדר, הילי עוסק בקשר שבין הדרך שבה ההורים שלנו מתייחסים אלינו לדרך שבה אנחנו מתייחסים לעצמנו. הוא שוזר את הילדות כחלק מהחיים הבוגרים, ולא בנפרד מהם, כפרק חיים שכל מה שיבוא אחריו ישמש המשך אורגני שלו. ביד קלה וברגישות מתארת הדס קפלן את הנרטיב הפנימי שאנחנו בונים לעצמנו, ואת הדרך שבה הוא מעצב את העבר, את ההווה, ולפעמים גם את העתיד שלנו. הכל בסדר, הילי הוא רומן הביכורים של הדס קפלן.