וניל שוקולד הוא קובץ סיפורים המגוללים בהומור מעודן ולעתים פרדוקסלי ובנימה של השלמה בוגרת, פרשת חיים שראשיתה בחיפה של תקופת המנדט הבריטי והמשכה בישראל של המאה הקודמת, כפי שהיא משתקפת בזיכרונו של הכותב, שחרת בשער ספרו את המוטו המסויג: "מי שסבור שאת העבר לא ניתן לשנות, טרם כתב את האוטוביוגרפיה שלו". זוהי אוטוביוגרפיה בתחפושת כתובה בלא שמץ זיוף על אהבה ראשונה וטראומה ראשונה, רצף זיכרונות המשמרים את הנאיביות והרעננות של אותם ימים רחוקים, המתפוגגים בזרות המעיקה של ההיסטוריה העכשווית. כל זה בחלקו הראשון של הספר. בחלקו השני – כמה סיפורי פנטסיה החודרים במחווה משוחררת אל ההיפר-מציאות, ממוזגים בהומור וחושפים תובנות מפתיעות. ראובן (יוסף) וימר נולד בחיפה ב-1937, גדל והתחנך בקיבוץ מזרע ושירת בחטיבת גולני. אחרי גמר השירות עזב את הקיבוץ והחל ללמוד בירושלים ואחרי כן עבר להתגורר בתל אביב. הוא חיבר 15 ספרים, ביניהם תרגומים של כל משלי לה-פונטיין, משלי לאדינו, משלי זן, משלי איגיון, כל שירי אדגר אלן פו, משלי הסופים ועוד. ראובן וימר וימר נמנה עם צמרת עולם הפרסום. בשנת 1963 החל לעבוד במשרד בינג-ליניאל, אחרי כן בפרסום דחף ולבסוף בחברת פרסום שבבעלותו. במשך השנים טבע ססמאות פרסום רבות המוכרות עד היום, בהן: "טוב לי עם עלית", "החמצן של המדינה", וכן טבע שמות מותגים נפוצים, כגון: "כספומט", "נשיקולדה", "פלא-פון" "כיף-כיף" ואחרים. וימר אף חידש מילים וביטויים בעברית כגון ידוענים, הכי-הכי, מקוון. במחצית שנות השמונים כיהן כראש האיגוד הישראלי לפרסום, ובשנת 2006 זכה לאות הוקרה על מפעל חיים בתחום.

וניל שוקולד הוא קובץ סיפורים המגוללים בהומור מעודן ולעתים פרדוקסלי ובנימה של השלמה בוגרת, פרשת חיים שראשיתה בחיפה של תקופת המנדט הבריטי והמשכה בישראל של המאה הקודמת, כפי שהיא משתקפת בזיכרונו של הכותב, שחרת בשער ספרו את המוטו המסויג: "מי שסבור שאת העבר לא ניתן לשנות, טרם כתב את האוטוביוגרפיה שלו". זוהי אוטוביוגרפיה בתחפושת כתובה בלא שמץ זיוף על אהבה ראשונה וטראומה ראשונה, רצף זיכרונות המשמרים את הנאיביות והרעננות של אותם ימים רחוקים, המתפוגגים בזרות המעיקה של ההיסטוריה העכשווית. כל זה בחלקו הראשון של הספר. בחלקו השני – כמה סיפורי פנטסיה החודרים במחווה משוחררת אל ההיפר-מציאות, ממוזגים בהומור וחושפים תובנות מפתיעות. ראובן (יוסף) וימר נולד בחיפה ב-1937, גדל והתחנך בקיבוץ מזרע ושירת בחטיבת גולני. אחרי גמר השירות עזב את הקיבוץ והחל ללמוד בירושלים ואחרי כן עבר להתגורר בתל אביב. הוא חיבר 15 ספרים, ביניהם תרגומים של כל משלי לה-פונטיין, משלי לאדינו, משלי זן, משלי איגיון, כל שירי אדגר אלן פו, משלי הסופים ועוד. ראובן וימר וימר נמנה עם צמרת עולם הפרסום. בשנת 1963 החל לעבוד במשרד בינג-ליניאל, אחרי כן בפרסום דחף ולבסוף בחברת פרסום שבבעלותו. במשך השנים טבע ססמאות פרסום רבות המוכרות עד היום, בהן: "טוב לי עם עלית", "החמצן של המדינה", וכן טבע שמות מותגים נפוצים, כגון: "כספומט", "נשיקולדה", "פלא-פון" "כיף-כיף" ואחרים. וימר אף חידש מילים וביטויים בעברית כגון ידוענים, הכי-הכי, מקוון. במחצית שנות השמונים כיהן כראש האיגוד הישראלי לפרסום, ובשנת 2006 זכה לאות הוקרה על מפעל חיים בתחום.