מָה קוֹרֶה כְּשֶׁהָאַף שֶׁלְּךָ מַחְלִיט לָקַחַת פִּקּוּד? בְּבֹקֶר אֶחָד, כְּפִיר הַטַּפִּיר מֵרִיחַ מַשֶּׁהוּ זָהֹב, חָמִים וּמָתוֹק. הוּא בְּסַךְ הַכֹּל רוֹצֶה לִנְעוֹל סַנְדָּלִים בְּנַחַת, אֲבָל קַפִּיטָן אַף חוֹשֵׁב אַחֶרֶת וּמוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ הַחוּצָה, לְמַסַּע חִפּוּשׂ בַּיַּעַר! אֶל כְּפִיר מִצְטָרְפִים שׁוּקִי הַסְּנָאִי הַסַּקְרָן, מַר בַּרְוָז הַמְּפַקֵּחַ וְנִינָה הַקִּפּוֹדָה, וְיַחַד הֵם מְנַסִּים לְנַחֵשׁ מָה מִסְתַּתֵּר בִּקְצֵה הַשְּׁבִיל. הַאִם זוֹ עוּגָה? אוּלַי רִבָּה? וּמִי אָמַר שֶׁזֶּה לֹא רֵיחַ שֶׁל גֶּרֶב? ״כְּפִיר הַטַּפִּיר וְקַפִּיטָן אַף״, הוּא סִפּוּר מָלֵא הוּמוֹר וְקֶצֶב, שֶׁמַּזְמִין אֶת הַיְּלָדִים לִצְעֹד, לְרַחְרֵחַ וְלִגְלוֹת הַפְתָּעָה מְתוּקָה בִּמְיֻחָד.