מאנגלית ברוריה בן־ברוך ״טעות לחשוב שהעבר מת. אין דבר שקרה בעבר שאין לו השפעה על ההווה״ ויל דוראנט ״ציוויליזציה גדולה אינה נכבשת מבחוץ בטרם הרסה את עצמה מבפנים״ אריאל דוראנט האם יש טעם ומשמעות לכתיבת ההיסטוריה? האם ניתן להפיק לקחים מן העבר עבור ההווה והעתיד? בספר זה ההיסטוריה אינה דין וחשבון על עובדות ומאורעות שכבר חלפו, אלא מורה גדולה המסייעת לנו להבין את המצב האנושי וההתנהגות האנושית, ומאפשרת להסיק מסקנות מעשיות ולשפוט בין הטוב והרע. הספר רווי שאלות נפלאות, שלעולם לא יחדלו להעסיק את האדם: ⋅ מהי שיטת המשטר הטובה ביותר? ⋅ מהן מעלותיה וחסרונותיה של הדמוקרטיה המודרנית? ⋅ כיצד מדרדרים בני אדם לדיקטטורה? ⋅ האם ההיסטוריה האנושית מאששת או שוללת את קיומו של האל? ⋅ האם הדתות העתיקות עתידות לשרוד, להיכחד או להיוולד מחדש? ⋅ באיזה אופן החירות חיונית לאדם, ומתי וכיצד יש בכל זאת להגבילה? ⋅ כיצד ומדוע ציוויליזציות נוצרות, פורחות, דועכות ונעלמות? ⋅ האם האנושות נעה במעגלים אינסופיים או מתקדמת? וכמובן, האם יש בכלל משמעות לקיומו של האדם, נוכח המקום הזעיר שהוא תופס ביקום? על כל הדיונים האלה חופפים כל הזמן סגנון עדין ורוח של הוגנות, אהבת האדם ואהבת הדעת, ומפוזרים בהם גרגירים נפלאים של הומור דק. מתוך ההקדמה לספר מאת ד״ר עשהאל אבלמן

מאנגלית ברוריה בן־ברוך ״טעות לחשוב שהעבר מת. אין דבר שקרה בעבר שאין לו השפעה על ההווה״ ויל דוראנט ״ציוויליזציה גדולה אינה נכבשת מבחוץ בטרם הרסה את עצמה מבפנים״ אריאל דוראנט האם יש טעם ומשמעות לכתיבת ההיסטוריה? האם ניתן להפיק לקחים מן העבר עבור ההווה והעתיד? בספר זה ההיסטוריה אינה דין וחשבון על עובדות ומאורעות שכבר חלפו, אלא מורה גדולה המסייעת לנו להבין את המצב האנושי וההתנהגות האנושית, ומאפשרת להסיק מסקנות מעשיות ולשפוט בין הטוב והרע. הספר רווי שאלות נפלאות, שלעולם לא יחדלו להעסיק את האדם: ⋅ מהי שיטת המשטר הטובה ביותר? ⋅ מהן מעלותיה וחסרונותיה של הדמוקרטיה המודרנית? ⋅ כיצד מדרדרים בני אדם לדיקטטורה? ⋅ האם ההיסטוריה האנושית מאששת או שוללת את קיומו של האל? ⋅ האם הדתות העתיקות עתידות לשרוד, להיכחד או להיוולד מחדש? ⋅ באיזה אופן החירות חיונית לאדם, ומתי וכיצד יש בכל זאת להגבילה? ⋅ כיצד ומדוע ציוויליזציות נוצרות, פורחות, דועכות ונעלמות? ⋅ האם האנושות נעה במעגלים אינסופיים או מתקדמת? וכמובן, האם יש בכלל משמעות לקיומו של האדם, נוכח המקום הזעיר שהוא תופס ביקום? על כל הדיונים האלה חופפים כל הזמן סגנון עדין ורוח של הוגנות, אהבת האדם ואהבת הדעת, ומפוזרים בהם גרגירים נפלאים של הומור דק. מתוך ההקדמה לספר מאת ד״ר עשהאל אבלמן