ב"מקור הרעב", חגית גרוסמן מובילה אותנו למסע רגשי עוצמתי בין ניגודים מרתקים – מהתפרצות אקספרסיבית ועד לרגעי ריסון, מדמיון חופשי להתבוננות חדה במציאות. השירה שלה חושפת את הכאב האישי, אך גם מקשיבה לזולת, ומזמינה את הקורא להתבונן בעולמו הפנימי. בין השורות ניתן לגלות אפשרויות של ריפוי ואף גאולה, כשהיא מזכירה לנו את כוחה של חמלה. ספר שירה זה, השישי במספר של גרוסמן, מתאים לאוהבי השירה העמוקה והרגישה, ומציע חוויית קריאה שמאתגרת את התודעה ומעוררת מחשבה. לאלו המחפשים השראה והתבוננות פנימית, "מקור הרעב" הוא יצירה שתשאיר בכם חותם עמוק.

יָרֵךְ חַמָּה עַל יְרֵכִי. אֶצְבְּעוֹתֵינוּ רוֹתְחוֹת בֵּין סָדִין לִשְׂמִיכָה, הַצִּפֳּרִים מְבָרְכוֹת עַל הָעֶרֶב הַיּוֹרֵד. גֶּזַע הָעֵץ בַּחַלּוֹן כָּהָה מִמַּיִם, בֶּחָצֵר רָצִים שִׁטְפוֹנוֹת. בְּתֹם הַמָּעוֹף נִרְדַּמְתָּ עַל חָזִי. שָׁם עָצַר הַזְּמַן. תנועה בין כוחות סותרים מאפיינת את ספרה החדש של חגית גרוסמן . שירתה נעה בו בין אקספרסיביות לריסון, בין דמיון חופשי להתבוננות במציאות, בין עיסוק במכאוב אישי לקשב לזולת. לצד כל אלה, חרף הקושי, מופיעות לרגעים אפשרויות של ריפוי, אולי אפילו של גאולה. "יֵאוּשׁ זֶה קְפִיצָה למְצוּלוֹת / מִסִּפּוּן אֳנִיָּה שֶׁמַּמְשִׁיכָה לְהַפְלִיג", היא כותבת, ומוסיפה, "זֶה הַזְּמַן לִנְטֹשׁ אֶת הַזָּהָב וְלָשׁוּב אֶל הַחֶמְלָה". מקור הרעב הוא ספר השירים השישי של חגית גרוסמן. קדמו לו תשעה שירים לשמואל (פלונית, 2007), לווייתני האפר (קשב לשירה, 2010), רעד העיר (קשב לשירה, 2013), ספר הגוף (הקיבוץ המאוחד, 2017) ו האוהבים (תרסט, 2023.(