עוד לפני שמלאו לו שש שנים נלקח גָּוִוינוֹ לֶדָה על-ידי אביו מבית הספר ונשלח לרעות את עדר הכבשים של המשפחה. לֶדָה, יליד 1938, בן למשפחת איכרים מסרדיניה, העביר את שנות ילדותו ונערותו כרועה צאן, בבדידות, בתנאי מחייה קשים ותחת מרותו של אביו. את סיפור חייו הוא מספר כהווייתו, בישירות ובאומץ, ויוצר בכך יצירה ספרותית לופתת ועזת מבע. הוא מתאר את הקשר המיוחד בין האדם לטבע, את המערך החברתי בסרדיניה של המנצלים והמנוצלים, אך בעיקר הוא מתאר את סיפור התבגרותו והתפכחותו של נער, שהעז למרוד ברודנות של אביו וכנגד כל הסיכויים מימש את תשוקתו ורכש השכלה. לֶדָה, שעד גיל שמונה-עשרה לא ידע קרוא וכתוב, סיים תואר בבלשנות באוניברסיטה של רומא. ספרו האוטוביוגרפי פָּאדְרֶה פָּדְרוֹנֶה – אבי, אדוני ראה אור בשנת 1975 וזכה ב"פרס ויארֵג'וֹ לספרי ביכורים". מאז תורגם לארבעים לשונות.הבימאים האחים טביאני עיבדו את הספר לסרט שזכה פ"פרס דקל הזהב" בפסטיבל קאן 1977.