פרבולה של הצלחה הוא ספרו השני של לאוניד פקרובסקי, שרכש את אהבתם של קוראים רבים בספרו מטאטא וסיפורים אחרים. גם בספרו זה ממשיך פקרובסקי למזג בין החיים לבין האמנות, בין הרגש החי לבין האסתטיקה הנשגבת. לצד עלילותיהם של שומרים, אמנים, עורכי דין, אנשי עסקים ומנקי רחובות הוא מקים לתחייה קלאסיקונים רוסיים ופילוסופים יווניים, אלה נטמעים באלה עד כי אין קיומו של האחד אפשרי בלי זה של האחר. הזווית שממנה מביט פקרובסקי על הדברים היא מפוכחת ומלאת כאב מצד אחד, ומן הצד האחר היא נוטה לקריקטוריזם ולפרודיה. בחירת הנתיב בין הפיכחון לבין הפרודיה מביאה לכך שהאירועים המתוארים נעים על הגבול שבין מציאות ובדיה, וככאלה משמשים כר פורה להרהורים הגותיים ולהפלגה אינטלקטואלית. בנובלה "פרבולה של הצלחה" מתאר לאוניד פקרוסבקי את הדרך הארוכה שעבר מעלייתו ארצה, אז החל גם בכתיבת סיפורים קצרים, ועד פרסום ספרו הראשון מטאטא וסיפורים אחרים, שעורר עניין רב.