שמיים בוערים: המסע אל האופק
אני לא מרבה לקרוא ספרים אבל ומהרגע שהתחלתי לקרוא נשאבתי ונסחפתי, נסחפתי אל הרגעים אל הכאב ואהבה, הרבה בזכות הכתיבה המדויקת והפרטים הקטנים שמצליחים להפוך הכל לחי זו לא רק קריאה, הרגשתי שאני ממש שם עבורי זה לא עוד ספר , סיפור של חבר או יותר נכון בן משפחה שאני מאד אוהבת, מבחינתי כל פרק הוא עולם ומלואו עם כל כך הרבה משמעויות. משפחת רוסו הפכה עם השנים לחלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו, יש בנינו קירבה עמוקה ואהבה ולכן הספר נגע בככ הרבה מקומות בתוכי. עורר בי געגוע, עצב,אהבה,סקרנות חמלה ותקווה אבל לצד הכאב, יש בסיפור הזה הרבה מאוד עוצמה היכולת להכיר אדם דרך הסיפור שלו, להבין את הדרך שעבר, את הבחירות שלו, את האנשים שהיו חלק מחייו. הספר לקח אותי למקום אחר השאיר אותי עם מחשבות וגם תובנות לאחר שסיימתי בטוחה שכל אחד שיקרא את הספר לא ישאר אדיש











