"בגידת האינטלקטואלים" מאת ז'יליין בנדה הוא ספר מרתק שמציב מראה חדה מול האינטלקטואלים של ימינו. בנדה, הוגה דעות צרפתי-יהודי, מטיח ביקורת נוקבת על האינטלקטואלים שמעדיפים לשרת אינטרסים פוליטיים רגעיים על פני ערכים אוניברסליים. הוא קורא להם להישאר נאמנים לאמת, צדק ויופי, ולהציב את טובת האנושות מעל לכל. הספר, שפורסם לראשונה ב-1927, ממשיך להדהד גם היום, כשהוא מאתגר אותנו לבחון את תפקידם של האינטלקטואלים בחברה הדמוקרטית. עם הקדמות מאת פרופ' אבי שגיא ופרופ' דניס שרביט, התרגום החדש מציע מבט מעמיק על התפקיד המוסרי והאתי של האינטלקטואלים. מתאים לכל מי שמתעניין בפילוסופיה, היסטוריה ותפקיד האינטלקטואל בחברה, הספר מזמין את הקוראים לחשוב מחדש על ערכיהם האישיים ועל השפעתם על העולם.

בבגידת האינטלקטואלים הטיח ההוגה הצרפתי-יהודי ז'יליֶן בֶּנדָה (1956-1867) אשמה חמורה באינטלקטואלים. מרביתם העדיפו להיות למשרתיהם של חזיונות פוליטיים ארעיים מימין ומשמאל: הגזע, האומה או המעמד. הדחף לפעול למען האינטרס הפרטיקולרי בזירה הפנימית והבינלאומית, הנכונותִ לפאר את המצוי כאילו הוא הרצוי - מבטאים את בגידת האינטלקטואלים בעיני בנדה. במקום למלא את התפקיד כפוי הטובה של מורי דרך רוחניים-ערכיים, האינטלקטואלים השתעבדו לאלילים החדשים הללו, הטבועים ביסוד החברה המודרנית. בנדה תובע מן האינטלקטואלים לדבוק באמת, בצדק וביופי, לפעול בשם העקרונות האוניברסליים, להעמיד לנגד עיניהם את טובת האנושות האחת, וללכת בעקבות סוקרטס, ישעיהו הנביא ושפינוזה, שלא התפשרו עם השלטון ועם ההמון.לאחר שנחרטה בזיכרונו המחאה המופתית של אמיל זולה - במאמרו: "אני מאשים...!" נגד העוול שנעשה לדרייפוס, תיעד בנדה את ההידרדרות של מרבית בני דורו במלחמת העולם הראשונה ואחריה, כשהפכו למשרתים מרצון של הקונצנזוס.הוויכוח שעורר בנדה בשעתו לא תם ולא נשלם. ספרו היה הראשון שדן בשפה חדה וביקורתית במעורבותם הפוליטית של האינטלקטואלים ובתפקידם בחברה דמוקרטית. הוא משמש קוד אֵתי שאינטלקטואלים מעטים עמדו בו. הגותו של בנדה מטלטלת ומאתגרת. בגידת האינטלקטואלים י"ל בצרפתית ב-1927, ותורגם לעברית על ידי ניר רצ'קובסקי; נוספו לו הקדמה, "הרהורים על אינטלקטואליות", מפרי עטו של פרופ' אבי שגיא מאוניברסיטת בר-אילן ומכון שלום הרטמן; ואחרית דבר, "מחכים לקולו או החזון האינטלקטואל ההרואי של ז'יליֶן בֶּנדָה ושברו", מאת פרופ' דניס שרביט מהאוניברסיטה הפתוחה.