אדם בן חמישים מבקר בפירנצה ורושם ביומנו רשימות על אירוע מטריד שהתרחש זה עתה: הוא פגש את בתה של מי שהיתה לפני שלושים שנה אהבת נעוריו. אנגלי צעיר מחזר אחריה, ובן החמישים לא יכול לראות ביחסים האלה אלא חזרה מדויקת על עברו הסנטימנטלי: סיפור מר שהותיר בו פצע עמוק וכואב. הוא מתעקש להציל את האלטר-אגו הצעיר שלו מפני הסכנה הנשקפת לו. האם נסיבות דומות מביאות לתוצאות זהות? האם יש טעם להשליך על אחרים את חיינו? יצירה זאת, ספק פרבולה ספק התבוננות נוקבת בגורל האנושי, מכילה את המסתורין, העמימות, הקלילות האלגנטית והאירוניה האופייניים כל כך לעולמו הספרותי של הנרי ג'יימס. לפנינו נובלה מיניאטורית המסבה הנאה צרופה – אולי בגלל הפרוזה הזוהרת, ואולי כי היא מחליקה פנימה אל התודעה כמנה מרוכזת של עונג. כתובה ב1880 בין "דייזי מילר" ל"דיוקנה של גברת", אנו חושבים ש"יומנו של בן חמישים" הוא המפתח המושלם ליצירתו של הנרי ג'יימס. ביו: הנרי ג'יימס נולד בניו יורק ב-1840. בצעירותו נדד עם משפחתו בין אירופה לארצות-הברית, ובבגרותו נדבק במה שכינה "הנגיף האירופי" וחי באנגליה, צרפת ואיטליה, שכלפיה פיתח תשוקה מיוחדת. בשנת 1876 השתקע באנגליה ופרסם את הרומן הראשון פרי עטו שזכה להצלחה רבה, "רודריק הדסון". אחריו, בין היתר, באו "האירופאים" (1878), "דייזי מילר" (1879), "דיוקנה של גברת" (1881), ולצדם נובלות וסיפורים קצרים מופתיים. הקריירה הספרותית שלו הייתה ארוכה ופורייה: ב-51 שנה כתב 20 רומנים, 112 סיפורים, כמה כרכים של מסעות וביקורת, עיתונות ספרותית ואפילו מחזות, אף שפחות מוצלחים. ג'יימס הרבה לעסוק ביחסים בין התרבות האירופית והתרבות האמריקנית ובהשפעותיהן ההדדיות, והתעניין עמוקות בנפש האישה, שראה בה תעלומה. עם זאת, הוא מעולם לא התחתן והיה משוכנע שהנישואים לא הולמים אותו. הוא מת באנגליה ב-1916.

אדם בן חמישים מבקר בפירנצה ורושם ביומנו רשימות על אירוע מטריד שהתרחש זה עתה: הוא פגש את בתה של מי שהיתה לפני שלושים שנה אהבת נעוריו. אנגלי צעיר מחזר אחריה, ובן החמישים לא יכול לראות ביחסים האלה אלא חזרה מדויקת על עברו הסנטימנטלי: סיפור מר שהותיר בו פצע עמוק וכואב. הוא מתעקש להציל את האלטר-אגו הצעיר שלו מפני הסכנה הנשקפת לו. האם נסיבות דומות מביאות לתוצאות זהות? האם יש טעם להשליך על אחרים את חיינו? יצירה זאת, ספק פרבולה ספק התבוננות נוקבת בגורל האנושי, מכילה את המסתורין, העמימות, הקלילות האלגנטית והאירוניה האופייניים כל כך לעולמו הספרותי של הנרי ג'יימס. לפנינו נובלה מיניאטורית המסבה הנאה צרופה – אולי בגלל הפרוזה הזוהרת, ואולי כי היא מחליקה פנימה אל התודעה כמנה מרוכזת של עונג. כתובה ב1880 בין "דייזי מילר" ל"דיוקנה של גברת", אנו חושבים ש"יומנו של בן חמישים" הוא המפתח המושלם ליצירתו של הנרי ג'יימס. ביו: הנרי ג'יימס נולד בניו יורק ב-1840. בצעירותו נדד עם משפחתו בין אירופה לארצות-הברית, ובבגרותו נדבק במה שכינה "הנגיף האירופי" וחי באנגליה, צרפת ואיטליה, שכלפיה פיתח תשוקה מיוחדת. בשנת 1876 השתקע באנגליה ופרסם את הרומן הראשון פרי עטו שזכה להצלחה רבה, "רודריק הדסון". אחריו, בין היתר, באו "האירופאים" (1878), "דייזי מילר" (1879), "דיוקנה של גברת" (1881), ולצדם נובלות וסיפורים קצרים מופתיים. הקריירה הספרותית שלו הייתה ארוכה ופורייה: ב-51 שנה כתב 20 רומנים, 112 סיפורים, כמה כרכים של מסעות וביקורת, עיתונות ספרותית ואפילו מחזות, אף שפחות מוצלחים. ג'יימס הרבה לעסוק ביחסים בין התרבות האירופית והתרבות האמריקנית ובהשפעותיהן ההדדיות, והתעניין עמוקות בנפש האישה, שראה בה תעלומה. עם זאת, הוא מעולם לא התחתן והיה משוכנע שהנישואים לא הולמים אותו. הוא מת באנגליה ב-1916.