זהו ספרו ה-14 של יוסף כהן אלרן וספר שיריו הרביעי. גיבוריו הם הים, הרוח והחול – המחוללים רגשות, אך בה בעת יכולים גם לכסות ולהעלים את היום ואת האתמול.אֲנַחְנוּ בָּאנוּ עִם הָרוּחוֹתאֲנַחְנוּ צָמַחְנוּ מִן הַחוֹלאֲנַחְנוּ צָבַרְנוּ אֶת הַכּוֹחוֹתמִדְּכִי גַּלָּיו שֶׁל יָם כָּחֹלאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מֵאַיִן שִׁירֵינוּאֵיךְ מַתְחִילוֹת מִלִּים לִזְחֹלאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֶת בְּנֵי מִינֵנוּאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים נִגּוּן וּמִכְחוֹלאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁכְּבָר נִכְתַּבְנוּאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי רָקִיעַ תָּכֹלאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֵיכָה נוֹלַדְנוּוְאָנוּ יוֹדְעִים כִּי סוֹפֵנוּ לַחְדֹּלכִּי אָנוּ הָיִינוּ כָּאן כְּבָר פַּעַםאֲנַחְנוּ חָוִינוּ אֶת הָאֶתְמוֹלרָאִינוּ בָּרָק רָאִינוּ גַּם רַעַםכְּמוֹ יָם כְּמוֹ רוּחַ כְּמוֹ חוֹל