המחבר כותב רומן אישי כמעט יומן אישי של שבעה עשורים של תל-אביביות, המפגישים אותו בנסיבות מיוחדות עם לוסי וגם עם ראש העיר של תל-אביב. בין פרקי החיים פורש המחבר את תפיסת עולמו בענייני רפואה, חינוך, תרופות וחברות התרופות, שרותי הבריאות, הכלכלה ומה לא? כל אבן נהפכת ללא מורא וללא משוא פנים ובדרך כלל מתגלה תחתה עקרב. אין מוסכמה שלא נרמסת. בליסטראות מוטחות במוסדות ובארגונים. אבנים מנתצות קירות זכוכית של מבנים מחשבתיים.