"לשחרר נמר" מאת דורית זילברמן הוא ספר ילדים מרתק המלמד את הקוראים הצעירים על כוחה של תקשורת ומשמעותה. מיה, גיבורת הסיפור, היא ילדה שמבינה שפת חיות ומוצאת את עצמה בקרקס שבו כל דמות מדברת בשפה שונה, בין אם משפטית, פרסומית או אינטלקטואלית. הספר חושף את הילדים לצורות תקשורת מגוונות - מילוליות ולא מילוליות, ומזמין אותם לגלות איך להאזין לשפת הגוף והחיות כדי להבין את העולם שסביבם. מיה יוצאת למסע לשחרר את הנמר שבקרקס, ולומדת להתמודד עם העולם המורכב של המבוגרים. דרך סיפור מהנה ומחוכם, הספר מעניק לקוראים הצעירים כלים להתמודד עם צביעות והסתרת האמת, ומציע להם דרך ייחודית להבנת העולם. מתאים לילדים סקרנים שרוצים ללמוד על תקשורת ויחסים בין אישיים.

מהי שפה משפטית? מהו חוזה? מהי עצומה, נייר עמדה, הצעת חוק, כתב תביעה? מהי שפת גוף ואיך אפשר להיעזר בה? על שאלות אלה ונוספות עונה ספר הילדים "לשחרר נמר". "לשחרר נמר" מלמד את הקוראים על תקשורת של חיות וחושף בצורה עלילתית שמתאימה לילדים את הצורות המשפטיות והפרסומיות, כאוסף כלים שיעזור להם להבין את עולם המבוגרים ושפתם. שני תחומים אלה – התקשורת הלא מילולית שבשפת הגוף והתקשורת המילולית משפטית - מצויים בשימוש רב בקרב מבוגרים אולם נראה כי שום ספר בדיוני לילדים עוד לא טיפל בהם עד כה. גיבורת הספר, מִיָה, מבינה שפת חיות. בתוך קרקס של בני אדם, המשתמשים בשפה המשפטית-אינטלקטואלית, מיה מציעה את שפת החיות, השפה שבה השתמשו גם בני אדם בטרם היות השפה, כתקשורת רגשית. עולם המבוגרים לא אהוב על מיה – המבוגרים משתמשים בשפה כשפה יחצ"נית; שיווקית; בירוקרטית; משפטית; לא פעם המבוגרים משתמשים במלים כדי לא לעשות מעשים. ואילו שפת החיות היא השפה הלא מילולית – שפת הגוף, הרגש הצרוף והאינסטינקט. אם מקשיבים היטב – כל ילד/ה וכל קורא/ה יכולים ללמוד את שפת החיות. היתרון בהקשבה והבנה כזו הוא שאפשר לנבא התנהגויות של בני אדם, לצפות את מעשיהם, לעתים בניגוד למה שהם יבטיחו במלים. מיה מגלה שאפשר להבין בני אדם באופן שונה אם שמים לב לחיה המדברת מתוכם. כל אדם דומה בעיניה לחיה אחרת, וזהו האופי שלו, או האישיות שלו. כך למשל, צייד הכשרונות הוא עורב, ומנהלת הקרקס – קיפודה. כל זה על רקע ניסיונותיה הרבים של מיה לשחרר את הנמר בקרקס. לאחר שהיא מבינה כמה רע לו ואיזו התעללות עבר, היא פונה אל כל משתתפי הקרקס לעזור לה. הם מתחמקים בדרך שמבוגרים מתחמקים ומציעים לה, בזה אחר זה, דרכי פעולה משפטיות (כל אחד בדרך המאפיינת אותו): מנהלת הקרקס כותבת לה מכתב רשמי; השרירן מציע לה להחתים על עצומה (מעוצמה-כוח); הלוליין עושה הלהטוטים מציע לה לכתוב כתב תביעה (משל לעורך דין חלקלק); הרקדנית שעומדת על גב פיל מציעה לכתוב נייר עמדה (מיומנותה היא עמידה); מאלף הפילים מציע לה להגיש הצעת חוק (תהליך איטי כמו הליכה של פיל). הקרקס הוא כמין עולם קטן שהכל מתרחש בו בדיוק כמו בעולם האמיתי. הוא סוג של משל על העולם ועל בני האדם: המוקיונית מסמלת יחצ"נית, האקרובט - עורך דין, השרירן – את הכוחניות והפנטומימאית – את הרוב הדומם, ומיה לומדת איך לתמרן בין כולם ולהתגבר על כל המכשולים. כל זאת מבלי להתייאש ותוך זיהוי החברים הטובים שלה, השונים כל כך מכל החברים הרעים. מעל לפני השטח זוהי פנטזיה שהרבה ילדים חולמים עליה: להיות חלק מהקרקס. בין הרקדנית למאלף הפילים ובין השרירן לאישה עם זקן. החיים בקרקס הם חיים עם כנפיים ולמִיָה ניתנה ההזדמנות – בשל כשרונה – להופיע בקרקס. הרקע לכתיבת הספר: דורית זילברמן, דוקטור לספרות, סופרת, עורכת, מרצה ועורכת דין, כתבה את "לשחרר נמר" לנכדתה מיה, כדי להכין אותה לחיים. בעזרת סיפור עלילתי מרתק ושופע הומור, ביקשה זילברמן לתת בידי מיה ובידי ילדים בכלל, כלים להבין את עולם המבוגרים ושפתם, ולהיעזר בידע זה כדי להגן על עצמם מפני צביעות והסתרת האמת. <p style="text-align: ju