"עבדיהם של ישראל" מאת אלכסנדר בלמן חושף את הפן הנסתר והמרתק של החברה היהודית העתיקה - העבדים והעבדים המשוחררים שהיו חלק בלתי נפרד ממנה. בעידן שבו העבדות הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים, גם היהודים נזקקו לעבדים, והספר מתאר את התהליכים הדתיים והחברתיים שעברו עליהם. בלמן משתמש במקורות ספרותיים וארכאולוגיים כדי להאיר את הסיפור המורכב של העבדות ביהדות, כולל תהליך הגיור הכפוי. הספר אינו מתעלם מהקושי המוסרי המודרני בנושא, אך מציג תמונה מלאה של התקופה. בנוסף, הספר כולל נספח מרתק על השפעת השלטון הרומי על עריכת המשנה. חובבי היסטוריה יהודית, חוקרי דתות וכל מי שמתעניין בסוגיות חברתיות יהנו מיצירה זו שמציעה זווית ראייה חדשה על העבר.

לאורך הדורות קלט עם ישראל גרים רבים על ידי גיור עבדים ושפחות, באפיק שניתן להגדיר אותו "הכניסה האחורית של היהדות". בדומה לשאר העולם העתיק, גם כלכלת החברה היהודית נזקקה לשימוש בעבדים, ועובדה זו משתקפת היטב במקורות, הן הספרותיים והן הארכאולוגיים.מן המקורות משתמע שעבדים נוכרים אשר נרכשו על ידי בעלים יהודים חויבו לעבור תהליך בעל אופי של המרה דתית – תהליך אשר כלל את מילתם של העבדים ממין זכר.נושא העבדות גורם לאי-נוחות אצל חוקרים מודרניים רבים, המעדיפים להתעלם ממנו. אין בכך כדי לשנות את מסקנותיו של מחקר זה: עבדים ועבדים משוחררים, זכרים ונקבות, היוו חלק אינטגרלי של החברה היהודית ושל העם היהודי בתקופת המשנה והתלמוד.למחקרנו מצורף הנספח "רבי ואנטונינוס – אילוצים בעריכת המשנה" אשר מסביר כיצד החיים תחת עינו הפקוחה של השלטון הרומי השפיעו על עריכת החומר שנכלל במשנה. על פי הכלל "חכמים היזהרו בדבריכם" העלימו העורכים נושא מסוכן דוגמת חובת מילת העבדים הנוכרים – מעשה שדינו היה עונש מוות על פי החוק הרומי.