"תמיד ראיתי אור" הוא מסמך אישי ומרגש על המסע הפנימי של אישה המחליטה לוותר על הלחצים הבלתי פוסקים של החיים המודרניים ולהעניק לעצמה חירות אמיתית. הספר מתאר בצורה כנה ואותנטית את ההתמודדות עם הציפייה התמידית להיות "מושלמת" ומזמין את הקוראים להתחבר לתחושות ולהרהורים שמוכרים לכל אחד מאיתנו. זהו ספר שמדבר אל כל מי שמרגיש לעיתים קרובות שהוא נקרע בין דרישות החברה לבין הצורך האמיתי להיות נאמן לעצמו. אם אתם מחפשים השראה לשינוי גישה ולעידוד הדרך לחיים פשוטים ומאושרים יותר, זהו הספר בשבילכם. "תמיד ראיתי אור" מזכיר לנו שדווקא כשאנחנו מסירים את המסיכות ולומדים לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, אנחנו זוכים באמת לחיים מלאי משמעות ואור.

״הריני מוותרת בזאת לעצמי על הייסורים. הייסורים שבאים בעקבות זה שאני לא מצליחה להיות כל הזמן מצוינת ומצטיינת, מתוקתקת ומסודרת, מדייקת ומחייכת. ונהדרת. כי אני בין כה לא מצליחה להיות כזאת. גם אי אפשר. אני סתם נקרעת, ובסוף כועסת. מעכשיו אשתדל קצת פחות ואהיה טובה לעצמי קצת יותר. מגיע לי, אני בסך הכול די בסדר. אני בטוחה שכולם ירוויחו מזה. בעיקר אני. תחי החירות. כבר יותר טוב לי."