זהו מסע לחיפוש עצמי שעוד ישנה את פני ההיסטוריה של אחרי המגפה. סיפורו של אדם שהעולם האוטופי שבו הוא חי הופך לדיסטופיה בעקבות תקלת מערכת. הימים הם ימים שלאחר המגפה הגדולה. את המגפה הם הצליחו לנצח כשהוכיחו שהצחוק מידבק, ואחרי שבני האדם הפסיקו לצחוק, כל שנשאר להם כדי להשאיר אותם בשליטה היה להרוג את האהבה. כוח ההיגיון, המנוהל בקפידה על־ידי מערכות חכמות ויישומונים רבים, שולט על התנהלותם של בני האדם כדי למנוע הדבקה. הטכנולוגיה מתפתחת באופן מהיר ומתווה את הדרך ההגיונית ביותר לאדם לחיות את חייו, תוך ריחוק חברתי מיטבי ומבלי לפגוע בתנועה הטבעית של המשק הכלכלי. מסלול החיים הקל וההגיוני של כל אחד מאיתנו, בני האדם, מתקדם בדיוק לפי התוכנית הגדולה. גיבור הסיפור, שחולם על אהבה, מתעורר לסיוט שבו הוא לא מצליח להוכיח שהוא באמת הוא. זהותו הטכנולוגית ממשיכה את חייו בלעדיו ומשאירה אותו במסע לגיבוש הזהות האישית שלו, הזהות שתבחר לצחוק ולהצחיק מחדש, לחוש כעס ואימה והכי חשוב – לאהוב, בניגוד לכל כללי ההיגיון.