יוֹזֶף רוֹת, מגדולי הסופרים בשפה הגרמנית במאה העשרים, נולד בשנת 1894 בבּרוֹדי שבגליציה למשפחה יהודית. בשנים 1918-1916 שירת בצבא האוסטרו-הונגרי. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה עיתונאי בווינה, אחר כך בברלין, אחר כך בכל אירופה. ב-30 בינואר 1933, יום עליית היטלר לשלטון, עזב את גרמניה והחל לנדוד ברחבי אירופה. את מרבית שנות גלותו עשה בצרפת. רות, המכור לאלכוהול, מת ב-27 במאי 1939, ארבעה ימים אחרי שהתמוטט בבית קפה בפריז. יוזף רות כתב שישה-עשר רומנים, תשעה-עשר סיפורים קצרים ונובלות, ואלפי כתבות ופיליטונים. מספריו שתורגמו לעברית: "מלון סבוי" (1924), "איוב – סיפור של איש פשוט" (1930), "מארש ראדצקי" (1932), "אגדת השתיין הקדוש" (1939), "יהודים נודדים" (1927) ו"הלווייתן" (1938). הוצאת "תשע נשמות" ממשיכה את מלאכת תרגומי רות שהתחילה בהוצאת "סמטאות" ו"זיקית", ומתכוונת לבנות בהדרגה את "ספריית יוזף רות" שתביא לקוראי העברית את מיטב יצירותיו שלא ראו אור עד כה. *** יחסו של יוזף רות לאהבה, לנשים ולכסף היה מורכב – הוא נע מאידיאליזציה וטוטאליות עד לאכזבה ומרמור חסרי כל נחמה. שלוש היצירות המרכיבות את הקובץ הזה מבטאות זאת היטב. לפניכם שלושה רגעי יוזף רות: "אפריל" הוא נובלה מוקדמת משנת 1925. יצירת חניכה שכותב יוזף רות הנפעם, המתאהב ממבט ראשון, לאחר שהוא מביט בחטף בעיניה של נערה, ממש ברגעים שהרכבת שלו עומדת לנסוע. יצירה רגישה, אפופת מסתורין ויופי נוסטלגי. "בית הפאר ממול" הוא סיפור קצר ומופתי משנת 1928. יוזף רות מפנה את מבטו החודר אל קיומו של איש אמיד שמעולם לא ידע אהבה. "ניצחון היופי" הוא סאטירה מרושעת משנת 1935. באירוניה דקה אך לא נטולת מיזוגניה ודעות קדומות, מספר יוזף רות על גברים שהלכו לאיבוד ונפלו קורבן לקסמן וכישופיהן של נשים מניפולטיביות, נחשיות, מאהבותיו של כל גבר פרט לבן זוגן. שלוש יצירות, רגעים, נימות, משלבים, סוגות ספרותיות, מצבי רוח: הם מאפשרים לנו לחדור לראשו המסובך ורב הפנים של סופר מופתי, הלכוד במבוכי אהבותיו, אכזבותיו וחולשותיו.

יוֹזֶף רוֹת, מגדולי הסופרים בשפה הגרמנית במאה העשרים, נולד בשנת 1894 בבּרוֹדי שבגליציה למשפחה יהודית. בשנים 1918-1916 שירת בצבא האוסטרו-הונגרי. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה עיתונאי בווינה, אחר כך בברלין, אחר כך בכל אירופה. ב-30 בינואר 1933, יום עליית היטלר לשלטון, עזב את גרמניה והחל לנדוד ברחבי אירופה. את מרבית שנות גלותו עשה בצרפת. רות, המכור לאלכוהול, מת ב-27 במאי 1939, ארבעה ימים אחרי שהתמוטט בבית קפה בפריז. יוזף רות כתב שישה-עשר רומנים, תשעה-עשר סיפורים קצרים ונובלות, ואלפי כתבות ופיליטונים. מספריו שתורגמו לעברית: "מלון סבוי" (1924), "איוב – סיפור של איש פשוט" (1930), "מארש ראדצקי" (1932), "אגדת השתיין הקדוש" (1939), "יהודים נודדים" (1927) ו"הלווייתן" (1938). הוצאת "תשע נשמות" ממשיכה את מלאכת תרגומי רות שהתחילה בהוצאת "סמטאות" ו"זיקית", ומתכוונת לבנות בהדרגה את "ספריית יוזף רות" שתביא לקוראי העברית את מיטב יצירותיו שלא ראו אור עד כה. *** יחסו של יוזף רות לאהבה, לנשים ולכסף היה מורכב – הוא נע מאידיאליזציה וטוטאליות עד לאכזבה ומרמור חסרי כל נחמה. שלוש היצירות המרכיבות את הקובץ הזה מבטאות זאת היטב. לפניכם שלושה רגעי יוזף רות: "אפריל" הוא נובלה מוקדמת משנת 1925. יצירת חניכה שכותב יוזף רות הנפעם, המתאהב ממבט ראשון, לאחר שהוא מביט בחטף בעיניה של נערה, ממש ברגעים שהרכבת שלו עומדת לנסוע. יצירה רגישה, אפופת מסתורין ויופי נוסטלגי. "בית הפאר ממול" הוא סיפור קצר ומופתי משנת 1928. יוזף רות מפנה את מבטו החודר אל קיומו של איש אמיד שמעולם לא ידע אהבה. "ניצחון היופי" הוא סאטירה מרושעת משנת 1935. באירוניה דקה אך לא נטולת מיזוגניה ודעות קדומות, מספר יוזף רות על גברים שהלכו לאיבוד ונפלו קורבן לקסמן וכישופיהן של נשים מניפולטיביות, נחשיות, מאהבותיו של כל גבר פרט לבן זוגן. שלוש יצירות, רגעים, נימות, משלבים, סוגות ספרותיות, מצבי רוח: הם מאפשרים לנו לחדור לראשו המסובך ורב הפנים של סופר מופתי, הלכוד במבוכי אהבותיו, אכזבותיו וחולשותיו.