דַּבֵּר, זיכרון מחזיק פרקי זיכרונות של ולדימיר נבוקוב , מגדולי הסופרים במאה העשרים. נבוקוב שב בו אל ילדוּתו ואל חייו הבוגרים, אל חיי המשפחה, הכתיבה וההגירה, ומעצב את קורותיהן לכדי יצירת מופת אוטוביוגרפית, הנוגעת בחוויית החיים ובזיכרון המכונן אותה. כיום נחשב דַּבֵּר, זיכרון על ידי רבים לא רק לאחד מספריו האהובים ביותר של נבוקוב, אלא לפסגת יצירתו. תרגום חדש זה, לפי המהדורה המורחבת של הספר שראתה אור ב־1999, כולל – לראשונה בעברית – את פרק הסיום, "הפרק השישה־עשר", שנגנז מטעמים עלומים ודבר קיומו היה במשך שנים רבות בחזקת שמועה בלבד. המתרגמת לאה דובב הוסיפה לספר הערות והקדמה מאירת עיניים, המתייחסת לשינויים בפרשנות יצירתו של נבוקוב עם השנים. ולדימיר נבוקוב נולד בסנקט פטרסבורג בשנת 1899 ומת בשווייץ בשנת 1977. בשנות גלוּתו בברלין ובפריס כתב רוסית. עם הגירתו לארצות הברית ב־1940 החל לכתוב אנגלית. לצד יצירתו הספרותית עסק בחקר פרפרים. מספריו: לוליטה , הזמנה לגרדום , תריסר רוסי , ההגנה של לוּז'ין , אדה , ייאוש ו פְּנין . ספרי נבוקוב בתרגום לאה דובב: אלה תולדות סבסטיאן נייט , תפארת ו צחוק באפֵלה .