ישראל מתמודדת עם פרדוקס בענף הבנייה והתשתיות: מחסור בחומרי גלם טבעיים מחד, ועודף של אגרגטים ממוחזרים מפסולת בנייה ועודפי עפר מאידך. השאלה המרכזית היא מאילו חומרים ייבנו בעתיד המבנים והתשתיות בישראל, וכיצד הדבר ישפיע על משבר האקלים. הידע בנושא מפוזר בין גורמים רבים ואינו נגיש לציבור. בנוסף, מגפת הקורונה יצרה משבר נוסף בענף, אך גם הזדמנות לחדשנות בתחום. זוהי הזדמנות לבחון כיצד המגפה השפיעה על העוסקים בתחום וכיצד ניתן לקדם חדשנות בעת הזו. עדי מגר היא חוקרת, מרצה, יועצת ויזמית בתכנון עירוני ואיכות סביבה מזה כעשרים שנה. היא דוקטורנטית בביה"ס פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת ת"א, בעלת תואר שני באיכות סביבה ומתכננת לעירוניות מקיימת ויזמות ירוקה. מגר מרצה באקדמיה בארץ ובחו"ל בנושאי רגולציה סביבתית, כלכלה מעגלית וחדשנות בחומרי גלם לענף הבנייה והתשתיות. מגר היא מייסדת ומנהלת הפורום הישראלי לחדשנות בחומרי גלם לענף הבנייה והתשתיות (IRMI) ושותפה מייסדת במפעל אדן למיחזור עץ. היא מומחית ביצירת שיתופי פעולה בין גורמים שונים בתעשייה ובאקדמיה בכל הנוגע לכלכלה מעגלית, סימביוזה תעשייתית, ניהול פסולות בנייה ועודפי עפר, ופסולת עץ מאתרי בנייה והריסה, בישראל ובעולם. מגר מצויה בצמתי ידע בינלאומיים בתחום ומקדמת חיבורים בין עולמות המחקר והפיתוח לבין הידע וההיכרות עם השטח.