אין ספק שהאירוויזיון עבור ההומו איננו רק אירוויזיון. הוא לא רק תחרות זמר או תחרות שירים מוזיקלית המייצגת מדינות שונות. בהחלט לא. האירוויזיון עבור ההומו הוא סמל. זהו סמל לחופש, לצבעוניות, לדקדנטיות, לגלאם ולפתיחות קיומית ומחשבתית. זהו סמל לעוצמה, ל"דיוותיות", למשהו "גדול מהחיים" - בוודאי גדול יותר משבלוניותם ויומיומיותם של החיים עצמם, על שגרתיותם. זהו סמל לדרמטיות של החיים, סמל לכוח של החיים וסמל שהכל (עוד) אפשרי. זהו סמל לתקווה. סמל להומואיות - ל"ביחד הומואי" - לקוויריות ולגאווה. זהו סמל לניצחון. ניצחון ההומו, ניצחון האאוטסיידריות, ניצחון האחרות, השונות ולעתים אף המוזרות, על החברה ההטרוסקסואלית. האירוויזיון הוא סמל עולמי - מזמן לא רק אירופאי - עבור הקהילה הגאה.