משה עזוז מזמין אתכם למסע פיוטי עמוק ושובר לב, בספרו "מוצא אל העולם". דרך שירים אישיים ואינטימיים הוא חוקר את המתח בין נשימה חופשית לקול עצור, בין קיום פנימי לבדידות והצורך בהכרה. עזוז שוזר תכנים של הורות, זוגיות ויצירה, ומוביל את קוראיו מהלשון הפנימית והחנוקה לעבר ביטוי ניסיוני ופורץ גבולות. השירים נעים בין הטרגי לקומי, ויוצרים חוויה קרנבלית, צבעונית ומלאת רגש. קולו הפואטי של עזוז הוא ייחודי ועיקש, משויך הן לעצמו והן לקוראים שיחושו בו את עצמם. אם אתם מחפשים ספר שיראה לכם את היופי שבמאבק ואת האמת שבחיים, "מוצא אל העולם" הוא הבחירה המושלמת. מתאים לאוהבי שירה שמעריכים עדינות ורגישות לצד עומק פילוסופי והרהורים על הקיום האנושי.

"אֵיךְ לִנְשֹׁם וְהַקּוֹל בַּגָּרוֹן?" שואל משה עזוז בפתח ספרו החדש, המצייר ניסיון עדין ונועז גם יחד להיחלץ מאותה משוואה, שבה קול עצוּר שולל לכאורה נשימה חופשית, וקיום פנימי המספיק לעצמו אינו עולה בקנה אחד עם בקשת היסוד של המשורר – למצוא מוצא אל העולם. בפתח הספר עומד "מחזור ליום חול", רצף שירים אישי ואינטימי, העוסק בהורוּת ובזוגיוּת, בבדידות, בצורך ביצירה ובהכרה, בקיום שנסדק ומתאחה לסירוגין. אלא שמהלך מעניין מוליך את שערי הספר הבאים מן הלשון החנוקה של פְּנים הנפש ללשון ניסיונית, פורצת גבולות, הסוללת דרך לעתיד צבעוני יותר, קרנבלי כמעט, שהטרגי חובק בה את הקומי. קולו הפואטי של עזוז עיקש, בודד. זהו קול השייך קודם כל לעצמו, אך גם לקוראים קשובים שימצאו בו את עצמם. נדמה שעזוז מבקש, באופן מודע ומושכל, להשתייך למסורת של משוררים המנסים לומר דבר-מה מכריע על הקיום, אבל מסרבים להתלהם, בוחרים באיפוק, מתוך הכרה מוקדמת בתבוסה שמניב כל ניסיון כזה. בזה כוחו של עזוז, באיזו עדינות שאינה חסרת יומרה, כלומר, שאינה חותרת לאין-אונים דווקא, כי אם למאבק המוליד יופי ואמת. מוצא אל העולם הוא ספר שיריו השני של משה ע