"כל חיינו לימדו אותנו מהו ערכהּ של התנהגות טובה,וכעת גילינו כמה חשוב להתנהג רע. יותר מדי פחד טימא את ימינו. יותר מדי שעות אחר צוהריים עברו בשתיקה,בהאזנה להטפותיה של קנאית. [...] מרדנו למען כל אלו שבאו לפנינו ומעולם לא העזו למרוד. זו הייתה שנת 1979,השנה שלימדה אותנו שאנו יכולות לשלוט בגורלנו. מרדנו כי רק המרד היה יכול לשכך את הזעם בוורידי נערוּתנו. יחד כנערות מצאנו את האומץ,שנאמר לנו שאינו קיים בנו." מחברת הספר הייתה בת שתים-עשרה כשאיראן מולדתה שינתה את פניה. סיפורה,המסופר בכנות כובשת לב ולפרקים אף בהומור,הוא סיפור של נערה המתבגרת בימים של הסתגרות,קנאות דתית,אלימות ודיכוי – ואף על פי כן מצליחה למצוא את קולה הייחודי. "מסע מארץ לא" הוא מֵמוּאָר פיוטי ורגיש,הפותח לפני הקוראים צוהר להוויית החיים המורכבת והמרתקת של איראן בתקופת המהפכה האסלאמית. הקוראים העבריים,הרגילים לשמוע על איראן ולראותה במהדורות החדשות,יגלו כאן פנים אחרות ומסקרנות של הארץ הנתפסת כיום בתודעה הישראלית בתור ארץ אויב נחשלת,חשוכה,מנוכרת ומפחידה. רויא חקאקיאן,כותבת מוכשרת ואלגנטית,מתארת את חיי התרבות והחברה התוססים של טהראן היהודית והלא יהודית ובוחנת בעין חדה גם את החברה האמריקאית,שקלטה אותה ואת משפחתה. אחרי שנאלצו לעזוב את מולדתם בעקבות המהפכה האסלאמית ב-1979.

"כל חיינו לימדו אותנו מהו ערכהּ של התנהגות טובה, וכעת גילינו כמה חשוב להתנהג רע. יותר מדי פחד טימא את ימינו. יותר מדי שעות אחר צוהריים עברו בשתיקה, בהאזנה להטפותיה של קנאית. [...] מרדנו למען כל אלו שבאו לפנינו ומעולם לא העזו למרוד. זו הייתה שנת 1979, השנה שלימדה אותנו שאנו יכולות לשלוט בגורלנו. מרדנו כי רק המרד היה יכול לשכך את הזעם בוורידי נערוּתנו. יחד כנערות מצאנו את האומץ, שנאמר לנו שאינו קיים בנו." מחברת הספר הייתה בת שתים-עשרה כשאיראן מולדתה שינתה את פניה. סיפורה, המסופר בכנות כובשת לב ולפרקים אף בהומור, הוא סיפור של נערה המתבגרת בימים של הסתגרות, קנאות דתית, אלימות ודיכוי – ואף על פי כן מצליחה למצוא את קולה הייחודי. "מסע מארץ לא" הוא מֵמוּאָר פיוטי ורגיש, הפותח לפני הקוראים צוהר להוויית החיים המורכבת והמרתקת של איראן בתקופת המהפכה האסלאמית. הקוראים העבריים, הרגילים לשמוע על איראן ולראותה במהדורות החדשות, יגלו כאן פנים אחרות ומסקרנות של הארץ הנתפסת כיום בתודעה הישראלית בתור ארץ אויב נחשלת, חשוכה, מנוכרת ומפחידה. רויא חקאקיאן, כותבת מוכשרת ואלגנטית, מתארת את חיי התרבות והחברה התוססים של טהראן היהודית והלא יהודית ובוחנת בעין חדה גם את החברה האמריקאית, שקלטה אותה ואת משפחתה. אחרי שנאלצו לעזוב את מולדתם בעקבות המהפכה האסלאמית ב-1979. ראובן נמדר, מחבר הרומן "הבית אשר נחרב", זוכה פרס ספיר לשנת 2014 רויא חקאקיאן, ילידת טהראן, היא סופרת, עיתונאית ומשוררת. בשנת 1984 היגרה עם משפחתה לארצות הברית בעקבות המהפכה האסלאמית ומלחמת איראן-עיראק רבת השנים. חקאקיאן כותבת בניו יורק טיימס, בוושינגטון פוסט, והיתה ממפיקות תכנית התחקירים היוקרתית "60 דקות" של רשת CBS. ספרה "המסע מארץ לא" יצא לאור בשנת 2004 ומיד זכה לשבחי קוראים ומבקרים. הוא אף זכה בפרס הקוראים של המגזין "אל" (Elle).