"כשהייתי בת עשר, חשבתי שאני לבד בבית ועפתי מהמקלחת לחדר. פתאום משכה ברגלי יד חזקה, סבתא הניחה על ראשי שתי עיניים כבדות: די עם השטויות, נָחוּבָּש. את ילדה או את עספור?" העלילות בקובץ הסיפורים של יונת רום מתחוללות במרחב ישראלי שגרתי ומוּכּר – דירת שיכון, בסיס צבאי, מושב. במבט ראשון נדמה שהגיבורים שגרתיים לא פחות – רופאה, אישה צעירה שזה מקרוב נישאה, קשיש שבע ימים. אלא שבלי הכנות מיוחדות, גיבורה אחת פורשת כנפיים מעל צומת חולון, גיבורה שנייה מתעקשת לשמור בסטודיו שלה תנין מת, אחרת רואה את המתרחש מאחורי דלתות סגורות בעזרת עיניים של לטאה ומארגז החול ההומה ילדים בלבו של "גן אליהו" קם ועולה אליהו, מתמתח ועומד מלוא קומתו אל מול הילדים והגננות. כשפים, השבעות ולחשים, מככבים ביצירותיה של יונת רום ומוסיפים לסיפורים המעודנים, הרגישים והיפהפיים נופך נוסף, מסעיר וצבעוני. כתיבתה של רום גמישה ומלוטשת. במומחיות וכמו ללא מאמץ היא משלבת שפה מדויקת, יפה ומוקפדת עם שעטנז של עברית ומרוקאית. "אלישע מופיע שוב", אחד הסיפורים בקובץ זה, זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת 2018. מנימוקי השופטים: "שכבה ועוד שכבה נחשפות בכל קריאה נוספת והרגש החודר כמעט מיד, כפי שרצוי שיקרה בסיפור קצר, הולך ומעמיק."

"כשהייתי בת עשר, חשבתי שאני לבד בבית ועפתי מהמקלחת לחדר. פתאום משכה ברגלי יד חזקה, סבתא הניחה על ראשי שתי עיניים כבדות: די עם השטויות, נָחוּבָּש. את ילדה או את עספור?" העלילות בקובץ הסיפורים של יונת רום מתחוללות במרחב ישראלי שגרתי ומוּכּר – דירת שיכון, בסיס צבאי, מושב. במבט ראשון נדמה שהגיבורים שגרתיים לא פחות – רופאה, אישה צעירה שזה מקרוב נישאה, קשיש שבע ימים. אלא שבלי הכנות מיוחדות, גיבורה אחת פורשת כנפיים מעל צומת חולון, גיבורה שנייה מתעקשת לשמור בסטודיו שלה תנין מת, אחרת רואה את המתרחש מאחורי דלתות סגורות בעזרת עיניים של לטאה ומארגז החול ההומה ילדים בלבו של "גן אליהו" קם ועולה אליהו, מתמתח ועומד מלוא קומתו אל מול הילדים והגננות. כשפים, השבעות ולחשים, מככבים ביצירותיה של יונת רום ומוסיפים לסיפורים המעודנים, הרגישים והיפהפיים נופך נוסף, מסעיר וצבעוני. כתיבתה של רום גמישה ומלוטשת. במומחיות וכמו ללא מאמץ היא משלבת שפה מדויקת, יפה ומוקפדת עם שעטנז של עברית ומרוקאית. "אלישע מופיע שוב", אחד הסיפורים בקובץ זה, זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת 2018. מנימוקי השופטים: "שכבה ועוד שכבה נחשפות בכל קריאה נוספת והרגש החודר כמעט מיד, כפי שרצוי שיקרה בסיפור קצר, הולך ומעמיק."