מעולם לא אהבתי דברים מושלמים. בעיקר מכיוון שתמיד הם הבליטו את הפגמים שבי.כשהתבגרתי מצאתי את הטעם, הריח, הצבע והיופי שבפגמים – שריטה, צלקת, כתם שמעלה זיכרון, דברים ש"מלכלכים" את החיים בפצעים, אך גם מאפשרים התיידדות עם כאב. גם הסיפורים שנכתבו כאן אינם מושלמים, פשוט הנחתי את ליבי, עם כל פגמיו, על הנייר.רחלי, ילידת הארץ, בת לניצולי שואה שעלו לארץ אחרי המלחמה. אימהּ הייתה מורה ואביה אגרונום. רחלי למדה מדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר שילדיה בגרו עשתה הסבה מקצועית וזה שנים רבות היא מטפלת זוגית ומשפחתית.