הגותו של עמנואל לוינס, מתוך מפגשי לימוד בין מורה לתלמיד, בין הרב דניאל אפשטיין, שזה לו ספר הגותי ראשון במשנתו הסדורה, עם ד"ר אלדד שידלובסקי, בדיון על הספר "אתיקה והאינסופי", עם מסות נוספות בענייני תיאטרון והגותו של הבמאי יוסי יזרעאלי והשוואתה לזו של לוינס. ----------- כל הגותו של עמנואל לוינס היא שיחה. בכל הספרים שלו, הפילוסוף היהודי-ליטאי שהיגר לצרפת מקובנו בתחילת שנות העשרים למאה העשרים התכתב עם המורים שלו לפנומנולוגיה, הוסרל והיידגר, אבל לא פחות עם אפלטון ודקרט, ועם חכמי התלמוד ב"קריאות התלמודיות" שלו. הספר "שיחות על לוינס" נולד מדו-שיח לימודי משותף במשך שנים, בין הרב דניאל אפשטיין, רב ופילוסוף, שכבר כתב מבוא קצר להגותו של לוינס, ותירגם לעברית שני כרכים של ה"קריאות התלמודיות", ואלדד שידלובסקי, כלכלן בכיר שהיה בין השאר ראש מחלקת המחקר במשרד האוצר. מדובר על מפגש לוינסי מובהק בין שניים שכל אחד הוא "אחר" עבור בן השיח שלו. המפגש בין העולם הפילוסופי והתלמודי של המורה, וניסיון החיים והידע והסקרנות של התלמיד, הוליד ספר עשיר באזכורים מן הספרות, ההגות היהודית והפסיכואנליטית, ומקרב את האתיקה של לוינס לקהל הרחב.